ג'ון אלביס מילר (באנגלית: John Elvis Miller; 15 במאי 1888 – 30 בינואר 1981) היה חבר בית הנבחרים של ארצות הברית וחבר הסנאט של ארצות הברית מארקנסו ולאחר מכן היה שופט מחוזי של ארצות הברית בבית המשפט המחוזי של ארצות הברית במחוז המערבי של ארקנסו.
ביוגרפיה
השכלה וקריירה
מילר נולד ב-15 במאי 1888, בעיירה אייד שבמחוז סטודארד, מיזורי. הוא למד בבתי ספר ציבוריים, במכללת המורים של דרום מזרח מיזורי (כיום אוניברסיטת דרום מזרח מיזורי) ואוניברסיטת ולפראיסו. בשנת 1912 קיבל תואר ראשון במשפטים מהמכללה למשפטים של אוניברסיטת קנטקי והתקבל ללשכת עורכי הדין באותה שנה. הוא החל לעסוק בעריכת דין באופן פרטי בסירסי, ארקנסו, בין השנים 1912 ל-1919 ובמקביל עסק גם בבנקאות. בשנת 1918 היה נציג בוועידת החוקה של מדינת ארקנסו. בין השנים 1919 ל-1922 שימש כתובע משפטי במעגל השיפוט הראשון של ארקנסו.[1][2]
קריירה בקונגרס
מילר נבחר מטעם המפלגה הדמוקרטית לבית הנבחרים של ארצות הברית בקונגרס ה-72 ולשלושת הקונגרסים שלאחריו. הוא כיהן בתפקידו מ-4 במרץ 1931 עד 14 בנובמבר 1937, אז התפטר כדי לכהן כחבר הסנאט של ארצות הברית.
הוא נבחר ב-18 באוקטובר 1937 נבחר מילר מטעם המפלגה הדמוקרטית לסנאט של ארצות הברית כדי למלא את מקומו של הסנאטור ג'וזף טיילור רובינסון שנפטר, לכהונה שהייתה אמורה להסתיים ב-3 בינואר 1943. הוא כיהן בסנאט מ-15 בנובמבר 1937 עד שהתפטר, החל מ-31 במרץ 1941, כדי לקבל מינוי לתפקיד שיפוטי פדרלי.[1]
כהונה כשופט פדרלי
ב-31 בינואר 1941, מינה הנשיא פרנקלין ד. רוזוולט את מילר לתפקיד שופט בבית המשפט המחוזי של ארצות הברית עבור המחוז המערבי של ארקנסו, במקום השופט הרטסיל ראגון שפרש. הוא אושר על ידי הסנאט של ארצות הברית באותו יום וקיבל את כתב המינוי שלו ב-12 במרץ 1941. מילר שימש כשופט ראשי בין השנים 1958 ל-1967 וכחבר בוועידה המשפטית של ארצות הברית בין 1962 ל-1963. הוא עבר למעמד של שופט בכיר ב-28 בפברואר 1967.
כהונתו הסתיימה ב-30 בינואר 1981 בעקבות פטירתו בליטל רוק, ארקנסו.[2] בעת פטירתו התגורר בפורט סמית', מחוז סבסטיאן, ארקנסו.[1] הוא נקבר בבית הקברות פורסט פארק.[1]
מילר היה אחד מהשופטים המחוזיים בתיק ליטל רוק תשע. [3] [4]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
.svg){kind=small}
