ג'וליוס קרוג

ג'וליוס קרוג
Julius Krug
ג'וליוס קרוג
ג'וליוס קרוג
לידה 23 בנובמבר 1907
מדיסון, ויסקונסין, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 במרץ 1970 (בגיל 62)
נוקסוויל, טנסי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא ג'וליוס אלברט קרוג
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות הלאומי ארלינגטון
השכלה אוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הדמוקרטית עריכת הנתון בוויקינתונים
מזכיר הפנים של ארצות הברית ה־33
18 במרץ 19461 בדצמבר 1949
(3 שנים)
תחת נשיא ארצות הברית הארי טרומן
אוסקר צ'פמן (מזכיר בפועל)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'וליוס אלברט קרוגאנגלית: Julius Albert Krug;‏ 23 בנובמבר 190726 במרץ 1970) היה פוליטיקאי אמריקאי, שכיהן כמזכיר הפנים של ארצות הברית בממשלו של הנשיא הארי טרומן בשנים 19461949.

ראשית חייו

ג'וליוס קרוג נולד במדיסון, ויסקונסין כבנם של ג'וליוס ג'. קרוג ושל אמה מ. קורפמאכר. ב-1929 הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון.

עבודותיו הבולטות הראשונות היו ברשות עמק טנסי, שם הוא החל לעבוד ב-1938 כמהנדס תחנות כוח, וב-1940 כמנהל מערך תחנות הכוח.[1] ב-1941 קודם קרוג לתפקיד מנהל החשמל של משרד ניהול הייצור. לאחר כניסתה של ארצות הברית למלחמת העולם השנייה הפך משרד זה למועצת הייצור המלחמתית. ב-1943 קודם קרוג לתפקיד מנהל משרד התשתיות המלחמתיות. באפריל 1944 הוא התגייס לצי ארצות הברית.[1] באוגוסט אותה שנה הוא נבחר מחדש כיושב ראש מועצת הייצור המלחמתית, תפקיד בו הוא שימש עד פירוק המועצה בנובמבר 1945.

מזכיר הפנים של ארצות הברית

ב-26 בפברואר 1946 מינה הנשיא הארי טרומן את קרוג כמזכיר הפנים של ארצות הברית, וב-18 במרץ הוא החל לכהן בתפקיד. כמזכיר הפנים התנגד קרוג למאמציהן של חברות עץ להשיג זכויות כריתה ביערות הענק של מדינת וושינגטון, והתנגד לבניית סכרים מיותרים. כמי שבתחום אחריותו היו מכרות הפחם בארצות הברית, הוא ניהל משא ומתן כושל בין ג'ון ל. לואיס, נשיא איגוד עובדי המכרות, ובין בעלי המכרות לסיום השביתה הארצית בענף.

ב-1948 חתם קרוג על חוזה על פיו השבט האינדיאני שחי בשמורת האינדיאנים פורט ברתולד בדקוטה הצפונית אולץ למכור 155,000 אקר (627 קמ"ר) של אדמותיו לצורך בניית מאגר המים של סכר גריסון בניו טאון, דקוטה הצפונית. מימי המאגר הציפו רבע משטח השמורה, החריבו את המרכז של השבט, את בית החולים ו-154,000 אקרים של אדמה פורייה. ג'ורג' ג'ילט, מנהיג שבטי האינדיאנים באזור הגיב על כך ב-1948, ”נחתום על ההסכם בלב כבד. בכמה שירבוטי עט אנו נמכור את החלק הטוב ביותר של השמורה שלנו. כרגע נראה שהעתיד לא מאיר לנו פנים”.[2]

באוגוסט 1949 ישב קרוג בראש וועדה של 19 חברים שהשתתפו בוועידה מדעית של האומות המאוחדות לשימור ולניצול של משאבים, שהתקיימה בלייק סקסס. בין שאר החברים בוועדה היו הרברט הובר, תומאס ווטסון, אדוארד בבקוק ורנדולף גרין פק.

שנותיו האחרונות

קרוג התפטר מתפקידו כמזכיר הפנים ב-1 בדצמבר 1949, ועבר למגזר התעשייתי הפרטי כיועץ לענייני תשתיות בוושינגטון.

ג'וליוס קרוג נפטר ב-26 במרץ 1970 בנוקסוויל, טנסי, בגיל 62. הוא נטמן בבית הקברות הלאומי ארלינגטון. הותיר אחריו את רעייתו מרגרט קתרין דין, בן ובת.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'וליוס קרוג בוויקישיתוף

הערות שוליים