בקעת כְּסוּלֹת היא השלוחה הצפונית-מזרחית של עמק יזרעאל.
גאוגרפיה
רוחבה של הבקעה הוא כ-5 ק"מ, ואורכה הוא כ-8 ק"מ. היא תחומה בין רכס הרי נצרת והר תבור מצפון, ובין גבעת המורה מדרום. רום הבקעה בחלקה הנמוך הוא כ-100 מטרים מעל פני הים, ורוב שטחה מעובד.
בשיפוליה המזרחיים של הבקעה, בסמוך לתל קשיון ולעין דור, נמצא אגן ההיקוות של נחל תבור. לאורך שיפוליה הדרומיים של הבקעה עובר כביש 65, ולאורך גבולה המערבי עובר כביש 60.
שמה של הבקעה הוא כשמה של העיר המקראית הַכְּסוּלֹת[1], שנקראה גם כִּסְלֹת תָּבֹר[2], המזוהה עם המועצה המקומית אכסאל הנמצא בצפון הבקעה, אשר נזכר בשם זה עוד בכתבי יוסף בן מתתיהו[3].
בתקופת המשנה והתלמוד נקראה הבקעה בשם בקעת אכסלו[4].
לקריאה נוספת
הערות שוליים
