נכון ל־2018 בישראל פועלים 17 בנקי זרע,[1] זהות תורם הזרע בישראל נשארת אנונימית, ותהליך ההזרעה מתבצע באמצעות הפריה מלאכותית.[2]
שמירת זרע
בנוסף לשירותי הפריה באמצעות זרע מעניקים בנקי הזרע גם שירות אחסנה והקפאת זרע לשימוש עתידי עבור גברים החפצים בכך משום שיש חשש שבעתיד יאבד פריונם. לדוגמה, חולי סרטן שאחת מתופעות הלוואי של חלק מסוגי הכימותרפיה היא פגיעה בפוריות. דוגמה אחרת היא אוכלוסיות הנמצאות בסיכון גבוה יחסית למות כמו חיילים ושוטרים. לקוחות נוספים של בנקי הזרע הן נשים טרנסג'נדריות לפני תהליך לשינוי מין במהלכו הן לוקחות תרופות שבין היתר פוגעות בפוריות.
אחסון הזרע
תאי הזרע מוקפאים בחנקן נוזלי בטמפרטורה של מינוס 195 מעלות צלזיוס, בדרך זו מנת זרע תקינה יכולה להישמר במשך עשרות שנים.
תהליך התרומה
תורם פוטנציאלי עובר תחילה שאלון טלפוני קצר האם הוא מתאים לפרמטרים המבוקשים ביותר בקרב הנשים שרוכשות את הזרע. תנאי הסף להתחלת בדיקות ההתאמה ברוב המקומות הם גברים בגילאי 20 - 35, גובה 180 ומעלה, לא נשואים, עבר רפואי ונפשי נקי, פרופילצבאי גבוה, בעל השכלה גבוהה, חברתי, בעל מראה חיצוני מעולה.
מכיוון שהתרומה היא אנונימית אין לבנק הזרע פרטים מזהים על התורם ולכן את רוב הפרטים הם מקבלים מהתורם עצמו במהלך ראיון אישי בו מתרשם הצוות מאיכותו הפוטנציאלית של התורם. המניע העיקרי לתרומות הוא בדרך כלל כספי בהתאם לקהל היעד הצעיר של התורמים אולם יש גברים התורמים ממניעים התנדבותיים ואבולוציוניים.
התורם עובר גם סדרת בדיקות לשלילת מחלות גנטיות, בדיקות סמים ומחלות מידבקות כמו איידס. לאחר מכן הוא מתבקש לתת דגימת זרע ראשונית בה בודקים שני פרמטרים מרכזיים, בהם ספירת זרע. מתקבלים תורמים בעלי 40 מיליון תאי זרע לתרומה ומעלה. תאי הזרע עוברים גם בדיקת התאוששות מהקפאה. במהלך בדיקות אלו נופלים כ 70 אחוז מהפונים הפוטנציאלים.[3][4]
התהליך אמנם נקרא תרומה משום שהוא מעשה הומני אולם למעשה על כל מנת זרע מקבל התורם סכום כסף. בארצות הברית בה יש אפשרות לבחור בין תרומה אנונימית לתרומה בעלת זהות גלויה המחירים הם כ 100 דולר לתרומה אנונימית וכ-500 דולר לתרומה גלויה. בישראל בה כל התרומות הן אנונימיות המחירים נמוכים יותר ומתחילים ב-400 ש"ח עד 1000 ש"ח.[5]
תורם שעבר את כל השלבים מוזמן לתרום מספר פעמים רב, לעיתים אפילו פעמיים בשבוע. שלושה ימים לפני התרומה אסור לאונן או לקיים יחסי מין כדי לשמור על ריכוז גבוה של תאי זרע בדגימה. תרומת הזרע מתבצעת בחדר פרטי בו יש מגזינים פורנוגרפיים להגברת החשק המיני. מאחר שלגברים מסוימים תמונות אינן מספיקות וקיימת בעיה של היגיינה, ישנם מקומות בעולם שבהם נעשה שימוש במחשב, עם מבחר סרטים לבחירה העובר חיטוי מתורם לתורם או מופעל ללא מגע. התרומה עצמה ניתנת במבחנה הדומה לבדיקות שתן.
בישראל
במדינת ישראל סוגיית תרומת הזרע מעוגנת בחקיקת משנה בלבד משנת 1979 הנקראת "תקנות בריאות העם בנק הזרע"[6]. הנחיות מדויקות יותר מעודכנות באמצעות חוזר מנכ"ל משרד הבריאות המסדירות את נושא תרומות הזרע ואנונימיות התרומות בישראל[7]. ב-1988 הותר לנשים רווקות להשתמש בתרומת זרע, אך עד 1997 הן נדרשו לעבור בדיקה פסיכיאטרית ובדיקה של עובדת סוציאלית.[8]
כיום כל אדם שמגיע לתרום זרע חותם על טופס בו הוא מאשר שהתרומה היא אנונימית, כך שאף פרט מזהה לא יעבור לאישה הרוכשת את מנת הזרע. הנשים מצידן חייבות לחתום על מסמך בו הן מפרטות שלא יהיו להן כל תביעות עתידיות להכיר את אבי הילד לרבות תביעת מזונות או אבהות.
כל בנקי הזרע בישראל חייבים לקבל אישור ממשרד הבריאות כדי להעניק שרותי אחסון והפצה לתאי זרע אנושיים. כיום במדינת ישראל אין תאום בין בנקי הזרע ומספר הפעמים בהם מותר לאדם לתרום אינה קבועה בחוק, כך שמעשית ייתכן שאדם יתרום מספר פעמים רב במספר בנקים ועל ידי כך יביא לעולם מספר רב של ילדים. על פי נתוני משרד הבריאות בישראל באים לעולם כאלף ילדים בשנה מתרומת זרע.
בנוסף קיימים ארבעה בנקים פרטיים בהם בנק הזרע קריו בנק רמת השרון וקריו בנק אלישע חיפה, בנק הזרע אסותא רמת החייל ומדיקל סנטר הרצליה. כמו כן מרבית הבנקים מאפשרים לייבא דרכם תרומת זרע מחו"ל.