בן-ציון אליהו גליס (ג' באב תרנ"ה, 5 באוגוסט 1894 – ט"ו בשבט תשמ"ז, 14 בפברואר 1987) היה עסקן ציבורי חרדי בפתח תקווה.

גליס נולד בעיר העתיקה בירושלים ב"חברונער גאס" (רח' חברון) לרבי יעקב ואסתר גליס.

בגיל 18 נשא לאישה את צביה בת שמואל מרדכי. לבני הזוג לא נולדו ילדים. בצעירותו הצטרף למתיישבי המושבה פתח תקווה וקנה פרדסים רבים באזור זה ומהם הייתה פרנסתו.

גם לאחר שעבר לגור בפתח תקווה הקפיד על מנהגי ירושלים והיה מתייעץ בענייני הציבור שעסק בהם עם הרב יוסף חיים זוננפלד והרב צבי פסח פרנק.

בשנת תרפ"ה (1925) נבחר באספה הכללית כחבר בחברה קדישא. משנות ה-50 של המאה ה-20 ניהל בהתנדבות את בית הקברות ואת החברה קדישא בפתח תקווה. בתקופתו התפתח בית הקברות סגולה ושטחו התרחב. בנוסף שימש כגבאי בית הכנסת הגדול 'בית יעקב' בפתח תקווה.

בשנת תרפ"ט (1929) נבחר כחבר מועצת העיר ברשימה החרדית ובהמשך לחבר הנהלה במועצה הדתית.

כאות הוקרה על פעולותיו הרבות בענייני הציבור בעיר פתח תקווה הוענק לו בשנת תשל"ח (1978) אות יקיר העיר פתח תקווה.

נפטר בשבת שירה ט"ו בשבט תשמ"ז ונקבר בהר הזיתים.

• בית הלוויות שהוקם בבית העלמין עוד בחייו נושא את שמו 'אוהל בן ציון'.
• בבית הכנסת הגדול בית יעקב פועל כולל אברכים הנושא את שמו 'נר בן ציון' ואחד מספרי התורה בבית הכנסת נתרם לזכרו.
• עיריית פתח תקווה קראה את הרחוב המרכזי של אזור התעשייה סגולה, רחוב המוביל לבית העלמין סגולה, על שמו של גליס^[1]

• בן ציון גליס באתר מוזיאון ראשונים לתולדות פתח תקווה
• כרטיס נפטר בהר הזיתים
• ח. קדישאי, רבי בן ציון החליף דירה, מוסף שבת קודש - יתד נאמן, בני ברק תשמ"ז. עמ' 8 ואילך, באתר אוצר החכמה
• חיים ארבלי, טריטוריה ירושלמית בלב גוש דן, מוסף שבת קודש - יתד נאמן, בני ברק תשס"ז. עמ' 18 ואילך, באתר אוצר החכמה