בלשדיארמט (בהונגרית: Balassagyarmat, בסלובקית: Balážske Ďarmoty, בגרמנית: Jahrmarkt, בפי היהודים יארמאט) היא עיר במחוז נוגראד שבצפון הונגריה, ובה כ-15,500 תושבים (2015).
האזכור הראשון לבלשדיארמט הוא משנת 1244. בשנת 1522 נכבשה העיר בידי הטורקים, ומסוף המאה ה-18 שימשה כבירת מחוז נוגראד. בינואר 1919 הדפו תושבי העיר פלישה של כוחות צ'כוסלובקיים אליה.
קהילה יהודית
יהודים ישבו בעיר עוד בשנת 1648 אך עם הכיבוש העות'מאני בשנת 1663 נחרבה הקהילה הישנה. בשנת 1730 נוסדה הקהילה מחדש וברבות השנים השתפר מצבם הכלכלי והוקמו על ידי יהודי העיר בנקים, בתי מסחר ובתי חרושת גדולים. בשנת 1868 חנכה הקהילה את בית הכנסת הגדול בעיר ובהמשך הוקמה בעיר גם ישיבה בראשות רב העיר.
תחת הקהילה היו גם יהודי העיירה ארשקוואדקרט הסמוכה ועם השנים היגרו אליה יהודים גם מברצל השכנה.
בינואר 1941 נמנו בבלשדיארמט 1,712 יהודים, כשביעית מאוכלוסייתה. צביון הקהילה בעיר היה אורתודוקסי, ופעלו בה בית ספר יהודי, תלמוד תורה וישיבה בראשות הרב אהרון דוד דויטש. בישיבה זו, למד לפני השואה גם האדמו"ר מערלוי
בשנת 1942 גויסו רוב הצעירים היהודים בעיר לעבודות כפייה בחזית האוקראינית, שם מרביתם נספו. בה בעת סייעו יהודי העיר לפליטים יהודים שהגיעו אליה מסלובקיה.
בית הקברות היהודי בכפר
בשנת 1944 חיו בעיר 1,516 יהודים[1]
עם כיבוש העיר בידי הגרמנים במרץ 1944 ערכו בה רישום של יהודיה, וב-9 במאי 1944 הוקם בעיר גטו, בו רוכזו כ-3,000 יהודים מהעיר ומכפרי הסביבה. בגטו שררו תנאי מחיה קשים ורעב.
ב-2 ביוני 1944 גורשו יושבי הגטו למרכז שילוח בניירישטניה הסמוכה, ומשם שולחו עם 5,820 יהודים נוספים לאושוויץ בשני משלוחים, אשר יצאו ב-11 וב-14 ביוני 1944.
בבלשדיארמט כיום ישנו מוזיאון במקום בו הייתה הישיבה הגדולה, ובית קברות יהודי גדול.
