בית המשפט החוקתי של פולין

בית המשפט החוקתי של פולין
Trybunał Konstytucyjny
מאפיינים
מדינה פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
היסטוריה
תקופת הפעילות 1986–הווה (כ־38 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
שופטים
נשיא יוליה אנה פשילבסקה
מספר שופטים 15
גאוגרפיה
קואורדינטות 52°12′56″N 21°01′25″E / 52.2156°N 21.0236°E / 52.2156; 21.0236
www.trybunal.gov.pl
(למפת ורשה רגילה)
 
בית המשפט החוקתי של פולין
בית המשפט החוקתי של פולין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מקום מושבו של בית הדין, ורשה
סמל פולין
ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של פולין

בית המשפט לחוקה של פוליןפולנית: Trybunał Konstytucyjny) הוא בית המשפט החוקתי של הרפובליקה של פולין, גוף שיפוטי שהוקם כדי לפתור מחלוקות על חוקתיות הפעילות של מוסדות המדינה; משימתו העיקרית היא לפקח על התאמת החוק לחוקת פולין.

בית המשפט הוקם בעקבות דרישה של תנועת הסולידריות בקונגרס הלאומי שקיימה ב-1981, מספר שבועות לפני כניסת החוק הצבאי לתוקף והוצאתה מחוץ לחוק. בית הדין הוקם ב-26 במרץ 1982 ושופטיו הראשונים נכנסו לתפקידם ב-1 בינואר 1986.

סמכויות בית המשפט הוגדלו ב-1989 עם המעבר מהמשטר הקומוניסטי למשטר דמוקרטי וב-1997 עם כינון חוקה חדשה. החוקה קובעת ש-15 השופטים בבית הדין ייבחרו על ידי הסיים, הבית התחתון, למשך 9 שנים. המינויים הפכו למשבר מינויים מאז 2015.

במקביל לבית משפט זה מתקיים בית המשפט העליון של פולין.

סמכויות

בית המשפט החוקתי דן בעמידתם של חקיקה והסכמים בינלאומיים בתנאי החוקה, במחלוקות על סמכויותיהם של גופים חוקתיים מרכזיים, ועל עמידה בחוקה של מטרות ופעילויות מפלגות פוליטיות[1].

החוקה קובעת כי רשאי להגיש בקשה לבית-המשפט לחוקה, בין היתר, באשר לחוקתיותו של חוק: נשיא המדינה, יושב ראש הסיים, יו"ר הסנאט, ראש הממשלה, 50 חברי הסיים או 30 סנטורים, ובעלי תפקידים מסוימים במערכת השפיטה (ככל שהנושא מצוי במסגרת תפקידם); המועצה השיפוטית הלאומית (בנושאים הנוגעים לעצמאות השופטים או בתי-המשפט); גופים מסוימים בשלטון המקומי (ככל שהנושא מצוי במסגרת תפקידם); ארגוני סחר או מעבידים; וגופי דת[1].

הרכב

בית המשפט החוקתי מורכב מ-15 שופטים הנבחרים על ידי הסיים (הבית התחתון של הפרלמנט הפולני) לכהונה אחת של תשע שנים.

היסטוריה

1982–1989: הרפובליקה העממית של פולין

בית המשפט החוקתי הוקם על ידי תיקון לחוקת הרפובליקה העממית של פולין ב-26 במרץ 1982. בשל חוסר הפירוט בסעיף שהוסף, הוחלט כי יש לחוקק חוק שיסדיר את הליכי בית הדין לחוקה. התהליך הסתבך, והחוק לא אושרר על ידי הסיים עד 29 באפריל 1985, דבר שאיפשר את ההתחלה הרשמית של ההליכים השיפוטיים של בית הדין ב-1 בינואר 1986. בשלב זה היכולת השיפוטית של בית המשפט הייתה מוגבלת, מכיוון שניתן היה לבטל פסיקות במשפט חוקתי ברוב של שני שלישים קולות בסיים.

1989–2014: הרפובליקה הפולנית השלישית

בשנת 1989 התרחבו סמכויותיו של בית המשפט כאשר הוא קיבל את הסמכות לקבוע את פרשנותם המחייבת של חוקים. שינויים רבים הגיעו עם חקיקת החוקה מ-1997; מספר השופטים גדל מ-12 ל-15, כהונתם הוארכה בשנה אחת ונקבעה ל-9 שנים, ובית הדין איבד את סמכותו להחליט על פרשנות חוקים (בצורת הוראות מופשטות).

2015–2016: משבר בית המשפט החוקתי הפולני

בבחירות שנערכו ב-25 באוקטובר 2015, מפלגת המצע האזרחי השלטת הפסידה הן בבחירות לנשיאות והן את הרוב בפרלמנט למפלגת חוק וצדק, שזכתה ברוב מוחלט בסיים.

תקופת כהונתם של שלושה משופטי בית המשפט תמה בין הבחירות לכינוס הסיים החדש ב-12 בנובמבר 2015, ושני שופטים נוספים עמדו בפני פרישה לאחר מכן.

לפני שהנשיא הנבחר, אנדז'יי דודה, נכנס לתפקידו ב-6 באוגוסט 2015, והסיים החדש התכנס ב-12 בנובמבר 2015, המצע האזרחי מינתה חמישה שופטים חדשים לבית המשפט.

ביוני 2015 חוקקה המפלגה הוראת שעה שביקשה לאפשר לסיים שעוד לא התפזר למנות גם את שני השופטים שיועדו לפרוש לאחר כינוס הפרלמנט החדש. ואז ב-8 באוקטובר 2015, שבועיים לפני הבחירות, בחר הסיים את 5 השופטים הללו. הנשיא החדש אנדז'יי דודה סירב להשביע אותם לתפקיד. לאחר שמפלגת חוק וצדק ניצחה בבחירות וזכתה ברוב המושבים בסיים, הם הציעו קבוצה אחרת של חמישה שופטים שהושבעו מיד.

הדבר הצית מאבק מפלגתי חריף, שכן השופטים הנותרים בבית הדין, שרובם מונו על ידי מפלגת המצע האזרחי, פסלו 3 מתוך 5 המועמדים של מפלגת חוק וצדק, ובמקום זאת אישרו שלושה מינויים שנעשו על ידי מפלגת המצע האזרחי, ומנעו משלושת השופטים שמונו על ידי מפלגת חוק וצדק לדון בתיקים.

כתוצאה מכך, חוקקה מפלגת חוק וצדק סדרה בת 6 "הצעות חוק מתקנות" בתקופה 2015–2016 שנועדו לכפות את מינוי מועמדיהם.[2] לבסוף הסתיימה כהונת נשיא בית המשפט רזפלינסקי וב-21 בדצמבר 2016 מינה הנשיא אנדז'יי דודה את השופטת יוליה פז'לבסקה, שמונתה לבית המשפט על ידי מפלגת חוק וצדק, לנשיאת בית הדין החוקתי.

אולם בית המשפט הגדול, בו דן בית המשפט בהרכבו המלא

מאז הרפורמה וההשתלטות על בית המשפט החוקתי על ידי חוק וצדק, עצמאות וריבונות המוסד מוטלת בספק. בפברואר 2020, שופטי בית המשפט החוקתי לשעבר, כולל מספר נשיאי בית המשפט לשעבר, הצהירו,[דרושה הבהרה]

לאחר שמפלגת חוק וצדק זכתה בבחירות ב-2019 וב -2020, המפלגה הצליחה למלא את 15 המושבים של בית המשפט במלואם עד 2021.

עתירות רבות הוגשו לבית הדין האירופי לזכויות אדם ולבית הדין האירופי לצדק, המערערים על מעמדו המשפטי של בית הדין. בית הדין האירופי לזכויות אדם קבע ב-7 במאי 2021 כי פסק דין של בית המשפט החוקתי בטל מכיוון שלא קוימה הזכות להליך הוגן מכיוון שבחירתו של מוז'ינסקי הייתה בלתי חוקית.[3] בפסיקה מ-14 ביולי 2021, בית הדין דחה את החוקתיות של כל ניסיון של בית הדין האירופי לזכויות אדם להשעות את בתי הדין הפולניים, שכן סמכות כזו מעולם לא הוענקה לו באמנה כלשהי.[4]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים