PROFILPELAJAR.COM

בירור יהדות או הוכחת יהדות הוא תהליך משפטי-הלכתי אותו אמור לעבור אדם הרוצה להתחתן כיהודי במדינת ישראל, אם הוריו התחתנו או נולדו מחוץ למדינה, או אם הוא עצמו לא נולד בה.

רקע

לפי חוקי מדינת ישראל, נישואים בישראל מבוצעים על ידי איש דת שהוסמך לבצע אותם על ידי העדה הדתית בישראל אליה משתייכים בני הזוג. כאשר שני יהודים מבקשים להתחתן הדבר נעשה בסמכות הרבנות הראשית לישראל באמצעות הרבנות המקומית והמועצה הדתית. לפני הנישואין עצמם נדרשים בני הזוג להוכיח את יהדותם ואת היותם פנויים. כאשר שני בני הזוג ילידי ישראל, ההליך פשוט בדרך כלל, משום שכשרות בני הזוג לנישואין ויהדותם מתבררת מתוך תיק הנישואין של הוריהם שנישאו מכבר כדין ברבנות.

אך במקביל לפי חוקי מדינת ישראל, גם קרובי משפחה של יהודים שאינם יהודים על-פי ההלכה רשאים לעלות לישראל. כאשר אחד מבני הזוג או שניהם ילידי חו"ל נדרש תהליך הוכחת יהדות, שלעיתים עשוי להיות סבוך, במיוחד בקרב העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90 או עולי ארצות הברית שגם כשהם יהודים מתקשים להמציא תעודות אותן בית הדין יקבל.

עד לשנת 1999 היה בסמכות הרושם לשלוח זוג לבירור יהדות כאשר הועלה חשד כי אחד מבני הזוג איננו יהודי. בעקבות חוסר אחידות של חלק מרשמי הנישואין הוצא חוזר מנכ"ל (סא/2 תמוז התשס"א) שהסדיר את הנושא בשנת 2000, בחוזר זה נאמר כי מי שעלה מחו"ל ואין בידיו תעודת נישואין כשרה של הוריו, חייב לעבור בדיקה בבית דין או בוועדה לבירור יהדות. ועדה כזו הוקמה אז בירושלים במסגרת המועצה הדתית בראשות הרב אברהם דב לוין, אולם בניגוד לחוזר מנכ"ל ההנחיות לא בוצעו, בערים שונות דרשו רושמי נישואים אישור בירור יהדות מבית דין הרבני האזורי גם לאחר החלטת הוועדה שבני הזוג יהודים וכשרים להינשא, כאשר לפי ההנחיות לא היה צורך. הוגשו מספר עתירות לבג"ץ בנושא^[1] עד שהנושא הוסדר סופית בשנת 2010, כך שכל עולה או אדם שהוריו נישאו מחוץ למדינת ישראל יחויב בירור יהדות.

חוזר המנכ"ל הגדיר כי אין להשיא בין זוג עולה שעלה לאחר 1990 אלא על סמך אישור יהדות. בעקבותיו הוגשה עתירת בג"ץ 5/02 כנגד העולים משנת 1990. בעקבות העתירה לבג"ץ בוטל הנוהל אולם רשמי הנישואין המשיכו להפעילו ללא סמכות חוקית. עתירה זו היוותה הבסיס להסמכת חוקרי יהדות.

במחקר על המופנים לבירור יהדות נמצא כי בשנים 2003–2005, 93.5% מקרב המופנים היו עולים ממדינות חבר העמים לשעבר. 87% התבררו כיהודים, ו-10% פרשו מהתהליך או שלא נקבעה החלטה סופית בעניינם.^[2]

ההליך

כל אדם שנולד בחו"ל או אם הוריו נישאו שלא על ידי רב מוכר על ידי רבנות ישראל מחויב בתהליך בירור יהדות,^[3] תהליך זה דורש תעודות מקוריות בלבד.^[4] בין המסמכים שיידרש הנבדק להמציא: תעודת לידה מקורית שלו, של אמו ושל סבתו (אם אמו), תעודות לידה של אחיו ואחיותיו,^[4] וכן תעודות נישואין או גירושין של אמו ושל הוריה (לא דיזה או חותמת נוטריון). לדיונים עצמם, נכתב, "ישנה חשיבות להגיע עם האם, ואם הדבר אפשרי – גם עם הסבתא מצד האם". עוד יש להביא לעיתים:

תעודות לידה ופטירה של סבתה רבה (אם סבתו מצד האם).^[5]^[4]
צילומים של מקומות בהם קבורים בני משפחתו.
תזכירים ממקום מגורים (ועדי בית, בתי ספר) בו התגוררה משפחתו בחו"ל המראים על יהדותו של המבקש.
אם המשפחה הייתה באווקואציה (תהליך בו הזיזו את האוכלוסייה מהחזית לעורף בברית המועצות ובריטניה) תזכירים ואישורים מהצלב האדום על יהדותם של בני המשפחה.

על-פי חוזר שהוצא, בירור היהדות נעשה בהסתמך על עקרונות המופיעים בספר אבן העזר סימן ג', ובהסתמך על פועלו של הרב משה פיינשטיין, ועל פי אלו הוגדרו שלושה מבחנים:

רישום לאום יהודי בתעודות.
שם יהודי מובהק
ידיעת שפה יהודית ומסורת יהודית.

הוסף כי לבירור יהדות מספיקים שנים מתוך שלושת המרכיבים.

בירור יהדות אצל עולים מארצות הברית

בארצות הברית, בשונה ממדינות אחרות, לא קיים אזכור של הדת במסמכים רשמיים,^[6] ולכן לא ניתן לעבור תהליך בירור יהדות רגיל בו יוצגו תעודות שבהן מופיע בבירור הייחוס האתני ליהדות.^[7]^[8] הנושא נידון רבות במדיה,^[9] ולא קיים הסדר לפתרון בעייתם, במידה ולא יימצא רב אורתודוקסי שיעיד על יהדותם לשם חתונה.

מחלוקות על יהדותם של עולים מארצות הברית היא אחת מהסיבות לקרע הנוצר בין מדינת ישראל ליהודי ארצות הברית.^[10]^[11]^[12]

בירור יהדות אצל עולים מאתיופיה

יוצאי אתיופיה מופנים לרב הראשי ליהדות אתיופיה, הרב ראובן וובשת, אשר ממלא ומאמת פרטי אדם שבעה דורות אחורה [1] בשימוש חלקי של זמד של הקהילה.

בין השנים 2010 ו-2012 עמותת טבקה פעלה במישור המשפטי בעת שהיה צורך לאשר כי העומדים בפני הבירור אכן יהודים^[13] ובחלק מהמקרים דובר על תהליכים שלקחו אף מספר שנים עד להחלטה סופית.^[14]

בירור יהדות אצל עולים ממדינות חבר העמים

אדם יופנה לבירור יהדות אצל אחד מחוקרי היהדות בערים הגדולות (חיפה, ת"א, ירושלים, אשקלון או באר שבע) ויידרש להביא תעודות מקוריות בלבד (לא דיזה) עד 4 דורות אחורה.^[15] יש להוכיח מעל ספק סביר את אמיתות התעודות. הנושא נמצא כמקור לתהפוכות פוליטיות כי נכון ל-2010 מדובר על מעל 700 אלף איש שנדרשים להוכיח את יהדותם לפני חתונתם.^[16] התהליך אורך בין חודש לממוצע ארצי של חצי שנה עד לסיום תיק או נטישת התהליך, אולם קיימים מקרים (פחות מ-20%) שאורכים למעלה משנה. על מנת לעזור בתהליך קיימים הארגונים שורשים, מכון עתים, עמותת צומת והרכב מיוחד לבירור יהדות בבית דין ירושלים בראשות הרב אברהם דב לוין, שהוקם בשנת 1990^[17] וגישתו מחמירה יותר. תהליך הבירור בבית הדין של הרב לוין אורך בממוצע בין שבועיים לחודש.

מבין הפונים מברית המועצות למרכז שורשים קיימת הצלחה של 90% נכון לשנת 2011 לבירור יהדות לפי ההלכה האורתודוקסית^[18]

רבה של מוסקבה הרב פנחס גולדשמיט קבע למרכז שורשים את העקרונות הבאים^[^{דרוש מקור]}:

דרכון פנימי שהוצא עד שנות ה-80
תעודות לידה מקורית שהוצאו עד שנות ה-80.
תעודות נישואין, גירושין ופטירה (ויש להאמין להעתקים ממשלתיים).
מסמכי קג"ב אינם ראיה
אישור קהילה.
כתובות לא אמינות אלא אם החותמים מוכרים לבודקים.
רישום בספרים סובייטים לפני שנות ה-80.
אם קרוב משפחה הוכיח את יהדותו זו ראיה למי שלא רשום כיהודי.
ברית מילה – איננה מהימנה.
מסמך רבני – מוכר רק מסמך מקורי שהופק על ידי בר סמכא.

משמעויות של אי הצלחת יהודי להוכיח את יהדותו

אדם שכשל בהוכחת יהדותו תישלל יהדותם של בני משפחתו מצד האם,^[19] ייתכן ויעוכבו שירותי משרד הפנים (מעמד חסום לשירות),^[20] תיחסם אפשרותו להצטרף לחלק מהיישובים הקהילתיים.^[21]

האפשרויות שיעמדו לשם חתונה:

גיור אורתודוקסי ואיסור על אותו אדם לחדול מקיום אורח חיים אורתודוקסי (ראו גם ביטול גיורים)
חתונה מחוץ למדינת ישראל.
קבורה של בני משפחת האם ושלו מחוץ לגדר.
תהליך הפיכה לחסר דת של שני בני הזוג ואז התחלת תהליך של ברית זוגיות.