בילוקציה היא יכולת (מיתית או ניסית) של אדם או חפץ להופיע כביכול ביותר ממקום אחד באותו זמן. קיימות התייחסויות למונח במגוון מערכות אמונה, ובכללן פילוסופיה יוונית, שאמאניזם, פגניזם, פולקלור, תורת הנסתר וכישוף, העל טבעי, הינדואיזם (כיכולת של סידהא), בודהיזם, ספיריטואליזם ותיאוסופיה כמו גם ב מיסטיקה הנוצרית [דרוש מקור][דרושה הבהרה].
בנצרות יש למושג הבילוקציה חשיבות להסברת העובדה שישו היה נוכח פעמיים בסעודה האחרונה: פעם אחת כלחם הקודש שעבר טרנסובסטנציאציה ופעם אחת כאדם, ישו הנוצרי. ההכרה ביכולתו של ישו להופיע פעמיים חיונית לליטורגיה הקדושה.
קיימים מספר קדושים נוצרים אחרים, שההגיוגרפיה מתארת אירועים בהם היו בשני מקומות בו בזמן, ביניהם: אנטוניוס מפאדובה, יוסף מקופרטינו, פיו מפייטרלצ'ינה, מרטין דה פורס, מריה דה לאון ודרוגו הקדוש.
מחקר שנעשה באקול פוליטכניק פדרל בלוזאן העלה אפשרות שלפחות חלק מן המקרים המתוארים של תחושת "כפיל" נובעים משינויים בצומת הטמפרופריאטלית השמאלית במוח[1][2].
הערות שוליים
- ^ Shahar Arzy1,3, Margitta Seeck2,3, Stephanie Ortigue3,4, Laurent Spinelli2 & Olaf Blanke1,3, Induction of an illusory shadow person, Nature 443, 287 (21 September 2006)
- ^ אפרים בן-אפרים, דאבל אימפקט
