מערכת הפעלה מינימלית:Windows XP עם חבילת שירות 2 (SP2) מערכת הפעלה מינימלית לגרסה המחודשת:Windows 7 עם חבילת שירות 1 (SP1) או macOS 10.12.5 בעלת 64 סיביות הגרסה המקורית אינה תומכת ב-macOS גרסה 10.15 ומעלה בעקבות זניחת אפל מתמיכה בתוכנות 32 סיביות.
משחקון הפריצה של המשחק, הדורש מהשחקן לבנות מערכת צינורות שלמה בין שתי נקודות, תוך כדי הימנעות ממכשולים שונים.
השחקן מגלם את ג'ק שטיסתו התרסקה והוא מגלה עיר תת-מימית בשם ראפצ'ר. הלחימה מתבצעת בעזרת כלי נשק ובאמצעות יכולות לא אנושיות שמתקבלות במהלך המשחק. בחלק מהמשימות ניתן לבחור להשתמש בטקטיקת התגנבות. ראפצ'ר מרושתת במצלמות אבטחה ובמכונות ירי אוטומטיות. בזמן שהשחקן חוקר את ראפצ'ר, הוא אוסף כסף שמשמש לקניית תחמושת, חידוש בריאות, וציוד נוסף, ממכונות מכירה שונות הפזורות בעיר. דרך נוספת להשיג ציוד הוא בעזרת מכונות ה-"U-invent" שמייצרות ציוד וכלי נשק מחלקים שמפוזרים בעיר. ניתן לפרוץ למכונות כדי לקבל בונוסים מיוחדים. לדוגמה, ניתן להגדיר מחדש את מכונות הירי האוטומטיות לתקוף את אויבי השחקן, או לקבל הנחה במכונות אוטומטיות לממכר. הפריצה מתבצעת בעזרת פתירת משחק פאזל שבו עליו לחבר מסלול של צינורות מים בכמות מוגבלת של זמן (ראו תמונה). בשלב מוקדם במשחק, השחקן מקבל מצלמה. בעזרת המצלמה ניתן לצלם אויבים ולנתח אותם, לאחר שניתח את האויב, השחקן זוכה ביתרונות בלחימה מול אויב מאותו סוג.
השחקן אינו יכול למות ואם "החיים" נגמרו הוא מועבר לתא הוויטה (Vita Chambers) הקרוב וכל הפעולות שעשה נשמרות ו"החיים" מתמלאים לחצי מהמקסימליים. למשחק יצא טלאי (Patch) המאפשר לשחקן לבחור לא להשתמש בתאי הוויטה, כך שכשג'ק מת, השחקן יאלץ להתחיל את המשחק מחדש.
השחקן יכול לאסוף ולהשתמש במספר פלסמידים וטוניקים-גנטיים, שנותנים לג'ק את היכולת לבצע התקפות מיוחדות או מעניקים יתרונות פסיביים כמו שיפור בריאות או יכולות פריצה מיוחדות. פלסמידים "פעילים" - אלו שמופעלים על ידי השחקן, כמו רוב הפלסמידים ההתקפיים, דורשים כמות של נסיוב ה-"איב" (Eve Hypos) שמשמש כ"נקודות קסם" במשחקים אחרים, מד ה"איב" (Eve) מתמלא על ידי שימוש במזרקים מיוחדים. "טוניקס" (Tonics) הם פלסמידים פסיביים, ולא דרוש Eve כדי להשיג את הרווחים מהם. השחקן יכול להשתמש במספר מוגבל של פלסמידים וטוניקס בכל עת. המשחק מעודד את השילוב היצירתי של פלסמידים, נשק, והשימוש בסביבה.
ניתן לאסוף פלסמידים בנקודות מסוימות ברחבי העיר או לקנות ב"גני המלקט" (Gatherer's Gardens) בעזרת המוטגן ה"אדם" (ADAM) שהשחקן אוסף מה"אחיות הקטנות" (Little Sisters). בשביל להרוויח ADAM יש להביס את ה"אבא הגדול" (Big Daddy; בני אנוש משודרגים באופן גנטי שהושתלו בחליפת צלילה משוריינת שמתלווים לאחיות) ששומר על אותה האחות. לאחר שהביס אותו, השחקן נמצא בדילמה מוסרית: האם להרוג את האחות הקטנה ולאסוף ממנה את כל ה-ADAM, או לחוס על חיי האחות הקטנה ולהרוויח חצי מהכמות, אולם על כל 3 אחיות קטנות שהשחקן בוחר לא להרוג, הוא יקבל מתנת ADAM גדולה מהאחיות. בזמן ששתיהן בחירות בעלות היתרונות שלהן, אלמנט ההתנגשות המוסרי הזה משפיע על עלילת הסיפור, ובין היתר, על הקושי של המשחק עצמו.
תקציר
רקע
"אבא גדול" מגן על אחות קטנה משני ספלייסרס (Spilcers), בזמן שהשחקן צופה
עלילת המשחק מתרחשת בשנת 1960, בעיר ראפצ'ר (מאנגלית: Rapture), עיר תת-מימית בדיונית, שמאופיינת בדיסטופיה. ראפצ'ר הוקמה על ידי איל הון בשם אנדרו ראיין במטרה ליצור אוטופיה. על מנת להתרחק מהדברים הרעים שקיימים מעל המים, העיר נבנתה בחשאי, מתחת לאוקיינוס האטלנטי בשנת 1946. האנרגיה לעיר מגיעה מהרי געש תת-ימיים. על מנת להגשים את חזונו הביא ראיין מדענים רבים, הדבר הביא להתקדמות מדעית מהירה בתחום ההנדסה וביוטכנולוגיה. אחת מהמדענים, דוקטור בריז'יט טננבאום (Bridgette Tenenbaum), גילתה את ה-ADAM, תאי גזע שנאספו מחלזונות ים ומסוגלים לחדש תאים פגועים, ולשכתב מחדש גנים בגוף. טננבאום הצטרפה לאיש עסקים ומאפיונר ותיק בעיר, פרנק פונטאיין (Frank Fontaine), כדי ליצור את תעשיית הפלסמידים, שהציעה ללקוחותיה שיפורים על-אנושיים.
לאחר מכן, טננבאום מצאה שניתן לייצר ADAM מהר יותר על ידי השרשה של החלזונות בבטנן של ילדות צעירות, שנלקחו מבית היתומים בעיר שייסד פונטאיין. התושבים התמכרו ל-ADAM והפשע גבר, כדי למנוע את חטיפת הילדות הוצמד לכל ילדה שומר ראש שכונה "אבא גדול". בנוסף להתמכרות ל-ADAM התגלו תופעות לוואי שביטלו את אנושיות המשתמשים בו מה שהביא לכך שהעיר הגיעה למצב של דיסטופיה.
דמויות
ג'ק (Jack) – הפרוטגוניסט של ביושוק, שנשלט על ידי השחקן. הוא נוסע שהמטוס שעליו טס התרסק לאוקיינוס האטלנטי ליד המגדלור ששימש ככניסה לראפצ'ר. כשהוא מגיע לראפצ'ר יוצר איתו קשר אדם בשם אטלס אשר מבטיח לעזור לו להיחלץ מן העיר ההרוסה אם ג'ק יעזור לו למצוא את משפחתו. במהלך המסע שלו בראפצ'ר ג'ק רואה חזיונות של משפחתו ולומד שהוא בנו הלא חוקי של אנדרו ראיין מייסד העיר, אשר הוברח מן העיר ובעזרת סידרה של ניסויים גנטיים גדילתו הואצה כך שתוך שנתיים הוא הגיע לבגרות. בנוסף הושתלה בג'ק הוראה גנטית אשר גורמת לו לציית לכל פקודה אם היא מנוסחת בצורה של בקשה שפותחת במילים "אולי תואיל בטובך..." ("would you kindly"). אטלס שולח את ג'ק לעצור את ראיין מלהרוס את העיר ובכך להרוג את כולם. כשג'ק מגיע לראיין הוא הורג אותו תחת פקודה מראיין ועוצר את רצף ההשמדה העצמית. אז ג'ק מגלה שאטלס הוא בעצם פרנק פונטאיין אשר דאג להוציא את ג'ק מן העיר וגם הוא זה שגרם למטוס להתרסק בים בשביל להביא את ג'ק לעזרתו כנגד ראיין. פונטאיין משתלט על העיר ומנסה לחסל את ג'ק. ג'ק ניצל אודות לבריז'יט טננבאום אשר מחלצת אותו ומבקשת ממנו לעצור את פונטאיין אשר רוצה לעזוב את העיר עם ה"ADAM" ליבשה.
אנדרו ראיין (Andrew Ryan) – הוא המייסד של ראפצ'ר והבעלים ויושב ראש "תעשיות ראיין". הוא יסד את ראפצ'ר לאחר שממשלת ארצות הברית ניסתה להלאים אתר נופש גדול שהיה שייך לו. ראיין שרף את השטח והחליט למצוא מקום בו אנשי היצירה (תעשיינים, יזמים, מדענים ואומנים) לא יוגבלו על ידי המדינה ורעיונות כמו סוציליזם, קומוניזם ודת. ראיין החליט לבנות עיר תת-ימית ולהזמין את טובי המוחות לגור בה. ראיין מאמין בליברליות וקפיטליזם. חירות הפרט היא ערך עליון ולכן ראפצ'ר נבנתה כמקום ללא ממשלה. לאחר שג'ק מגיע לעיר הוא חושד שהוא מרגל שנשלח מאחת המדינות על פני היבשה. אבל לאחר שהוא מבין מי הוא ג'ק, ראיין מחליט להשמיד את ראפצ'ר בשביל למנוע מפונטאיין להשתלט על העיר. ראיין נהרג לבסוף על ידי ג'ק כשזה הגיע לעצור את רצף ההשמדה. הוא נואם בפני ג'ק נאום קצר על זה ש"האדם בוחר, העבד מציית" ("A man chooses, a slave obeys"). לבסוף ראיין מורה לג'ק להרוג אותו בעזרת מקל הגולף שלו. אנדרו ראיין נוצר בהשראת הסופרת והפילוסופית איין ראנד והדמות גון גלאט מספרה של ראנד מרד הנפילים. שמו של ראיין הוא אנגרמה על שמה של איין ראנד (Ayn Rand) בתוספת האותיות REW.
אטלס (Atlas) – אטלס משרת כמדריך של ג'ק במסעו ברחבי ראפצ'ר ברוב המשחק. הוא התכוון להימלט מן העיר כאשר ג'ק הגיע. הוא יוצר קשר עם ג'ק ומבטיח לעזור להימלט מן העיר אם הוא ימצא ויחלץ את אשתו ואת בנו. במהלך המשחק מתגלה שאטלס הוא בעצם אחד מהשמות הבדויים של פרנק פונטאיין, אשר שולט ומכוון את ג'ק להרוג את אנדרו ראיין.
פרנק פונטאיין (Frank Fontaine) – האנטגוניסט הראשי של המשחק. פונטאיין הוא הבעלים ויושב ראש של "פונטאיין פיוטוריסטיקס" החברה אשר גילתה לראשונה את ה"אדם". הוא גאון קרימינלי אשר שואף להשתלט על ראפצ'ר. הוא יריבו הגדול של אנדרו ראיין. פונטאיין ניסה להנהיג מרד כנגד ראיין אבל נכשל. הוא זה אשר "יצר" את ג'ק ודאג שהמטוס שג'ק טס עליו התרסק בדיוק ליד הכניסה לעיר כדי להשתמש בו כנשק נגד ראיין. הוא מדבר במבטא ניו יורקי כבד. הוא נהרג על ידי ג'ק בסוף המשחק בזמן שהוא ניסה לשאוב את כל מאגרי ה"אדם" בעיר לגופו.
בריז'יט טננבאום (Brigid Tenenbaum) – דוקטור לגנטיקה ומדענית בכירה ב"פונטאיין פנטסטיק". בין המפתחים של ה"אדם", ו"האמא" של "האחיות הקטנות". במהלך המשחק ג'ק יכול לרכוש את אמונה ולהיעזר בה אם הוא מציל את האחיות הקטנות ולא קוצר אותן. טננבאום מדריכה את השחקן בחלק האחרון של המשחק. היא עוזרת לג'ק משום שהיא רוצה למנוע מפונטאיין להגיע לקרקע עם הפיתוחים המדעיים שפותחו בראפצ'ר משום שהם יהרסו את העולם.
לאחר ההצלחה הביקורתית והכלכלית של ביושוק, אירשינאל גיימס פיתחו בשנת 2010 המשך הנקרא ביושוק 2, המתרחש כשמונה שנים לאחר אירועי המשחק הראשון ומספרים את סיפורו של "דלתא", אב-טיפוס של "ביג דדי" שלאחר שהוא מופעל בשנית (לאחר שנהרג עשר שנים לפני כן) מחליט לצאת ולחפש את אלינור, אחות קטנה שהייתה קשורה אליו. סופיה לם, אימה של אלינור, פוחדת מאיחוד זה ושולחת את אנשיה לעצור אותו. כמו קודמו, ביושוק 2 היה הצלחה כלכלית, אך זכה לביקורות נמוכות יותר (88 לעומת 97 באתר מטה-קריטיק). על אף שמרבית המבקרים ציינו כי המשחק משפר את המשחקיות של הראשון כמעט בכול דרך, בנוסף לעלילה עמוקה, רבים ביקרו את כישלונו של המשחק להחדיר מאפיינים חדשים לסדרה.
מאוחר יותר ב-2010 הוכרז והוצג המשחק הבא בסדרה, ביושוק לנצח (BioShock Infinite). לעומת קודמיו, שהתרחשו בעיר תת-ימית בשנות ה-60, אינפינייט מתרחש בשנת 1912 בעיר מעופפת הנקראת "קולומביה", ומציגה את סיפורו של בוקר דוויט, סוכן פרוע ושתיין של הפינקרטון שנשלח למצוא ולהציל אישה צעירה בעלת יכולות משונות בשם אליזבת'. פיתוח המשחק עבר קשיים ושינויים רבים ואינפינייט נדחה לבסוף למרץ 2013. עם יציאתו המשחק זכה לביקורות גבוהות במיוחד ושבחים והשיג ציון בין 95 ל-96 באתר MetaCritic.
