בּוּקִיצָה שְׂעִירָה (שם מדעי: Ulmus minor subsp. canescens; לשעבר, אולמוס שעיר) הוא עץ נשיר הצומח בערוצים ליד מים ממשפחת המישיים ותפוצתו הכללית מקיפה את מזרח הים התיכון וצפונו[1] מין זה גדל בישראל רק במקומות בודדים, על גדותיהם של מים ברמות מנשה ובגליל. בירושלים ובמקומות אחרים הוא עץ תרבותי נטוע. מינים קרובים בסוג בוקיצה אוקלמו בישראל כעצי תרבות.
מאפיינים
בוקיצה שעירה היא עץ נשיר, המתנשא לגובה של 4 עד 8 מ'.
הגבעולים הצעירים, בני שנה, דקים ושעירים ומתקרחים בשנה השנייה.
אין לוואים.
העלים מסורגים, פשוטים. העלים לא סימטריים (דמוי לב בצד אחד ואלכסוני בשני), צד אחד של העלה גדול יותר מצידו השני, בעיקר בבסיס, ולפיכך גם ציר העלה איננו ישר. צדו העליון של העלה מקריח צבעו ירוק בהיר ושפתו משוננת כמשור. לבלוב העלים מתחיל לאחר הפריחה, שתחילתה בחודש מרץ, האבקה וההפריה.
התפרחות קטנות וצבען צהבהב-ירקרק. מיד לאחר הפריחה באביב מתחילים להתפתח פירות וזאת כבר בחודש אפריל.
הפרחים רובם דו-מיניים חלקם חד-מיניים, בעלי עטיף פשוט (חסרי עלי כותרת). הפרחים מתפתחים על ענפים בני השנה, מופעים בראשית הלבלוב באשכולות צפופים.
העטיף פשוט בעל 3 עד 9 אונות. מספר האבקנים כמספר האונות.
הפרי הוא כנפית קרומית וירקרקה, פחוסה ועגולה, ובמרכזה הזרע.
בית גידול ותפוצה
תפוצת העץ בארץ ישראל היא בנחל עירון, נחל צלמון, בכרמל ובנחל עיון ליד כפר יובל מצויה שמורת אולמוס (בוקיצה). העץ נדיר יחסית ומופיע ברשימת הצמחים מוגנים בישראל על פי החוק.[2]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
