בוסתנאי (ידידיה) אבולעפיה (י"א בתשרי תר"ס, 15 בספטמבר 1899 – י"ט באייר תשל"א, 14 במאי 1971) היה מראשוני המהנדסים בארץ ישראל, ממקימי נמל יפו ומסוללי כבישי ישראל. התמחה בתחום חומרי הבנייה והחדיר לישראל את שיטת טרקריט לבנייה ולסלילת כבישים.

נולד בנווה צדק, בנם של שלמה אבולעפיה ורבקה אבולעפיה. למד בבית הספר "עזרה" ולאחר מכן בגימנסיה הרצליה. בשנת 1920 נסע לארצות הברית ולמד הנדסה אזרחית במכון הטכנולוגי ע"ש קרנגי שבפיטסבורג, פנסילבניה. בשנת 1927 נישא לצפורה אבולעפיה, וכעבור שנה שבו לארץ ישראל.

עם שובו לישראל הועסק על ידי ממשלת המנדט בעבודות הנדסה ובסלילת כבישים בעבר הירדן. היה חבר ההגנה. בשנות ה-30 היה ממקימי נמל תל אביב. בתקופת מלחמת העולם השנייה השתתף בתכנונם ובבנייתם של מצודות "טגארט" של משטרת המנדט. כיהן כמפקח הנדסי בבתי הזיקוק בחיפה. היה אחראי על בניית כבישים שונים בישראל ובהם כביש החוף החדש וכביש הסרגל.

אבולעפיה התמחה בתחום חומרי הבנייה והשתתף בכינוסים בינלאומיים בנושאים אלו. בשנות ה-60 פעל להחדרת שיטת בנייה מקורית בשם "טרקריט", המבוססת על שימוש בעפר בתוספת כמויות קטנות של מלט בשיטת ערבול מיוחדת. הוא החדיר שיטה זו בתחום סלילת הכבישים שאפשרה סלילה מהירה. בשנת 1967 נשלח על ידי המדינה לארצות הברית להשלמת מחקריו בשיטה זו, שנעשו מטעם הטכניון, בשיתוף משרד השיכון ומכון התקנים הישראלי.

היה חבר בבונים החופשיים ומוותיקי תנועת מכבי.

בוסתנאי נפטר ב-14 במאי 1971 ונקבר בבית העלמין דרום.^[1]

לבוסתנאי אבולעפיה היו שלושה ילדים, ביניהם דליה אביאל שנישאה לצבי אביאל, מחנך ומשורר.

• דוד תדהר (עורך), "בוסתנאי (ידידיה) אבולעפיה", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יח (1969), עמ' 5371
• אבולעפיה בוסתנאי, באלבום המשפחות של עדת ראשון לציון