ארתור לאקנר נולד במשפחה יהודית, בנם של יעקב לאקנר, מתקן נעליים, ורוזה קראוס. במשפחה היו 14 ילדים, מתוכם 10 שרדו. ארתור שירת בחזית במלחמת העולם הראשונה.[2] ב־12 בנובמבר1916 נשא לאישה בבודפשט את אגנש ווֹלנר, בתם של יוז'ף ווֹלנר ושל מריה קוֹהְן (כהן). היא הייתה מבוגרת ממנו בשלוש שנים.[3]
בשנת 1919 היה המחזאי (דרמטורג) של חברת הסרטים קוֹרבֵין ועד 1924 גם מנהל העסקים של החברה. משנת 1924 זכה לפרסום עם הכתוביות ההומוריסטיות והייחודיות בהונגרית לסרטיהם האילמים של צ'ארלי צ'פלין, הרולד לוידובאסטר קיטון. בשנת 1926 נתמנה למנהל בית הקולנוע רויאל אפולו ועד שנת 1937 היה מנהלה של כל רשת שבעת בתי הקולנוע רויאל אפולו שעסקה בעיקר בהצגות בכורה והמשך הקרנתם של אותם סרטים. הוא כתב גם מחזות ומחזותיו המוזיקליים לילדים הוצגו בעיקר בתיאטרון הקומדיה של בודפשט שם העלה מופעים קבועים לילדים בין 1930 לבין 1938. בשנת 1935 כתב סרט על האופרטה שלו "האמא החורגת המתוקה". ב־3 בנובמבר 1935 התמנה כנשיא משותף של "האיגוד הלאומי של בעלי תפקידים בקולנוע" בהונגריה.[4]
בנובמבר 1935 החל בהפקת הדיבוב ההונגרי הראשון באולפני מַאפִילם (הידועים בשם האנגלי Mafilm-Hungarian Film Studios והיו אחד ממרכזי ההפקה הגדולים והוותיקים ביותר בהונגריה עד שנת 1964). הוא נתבקש להיות דרמטורג ההפקה של האולפנים. משימתו הראשונה הייתה לתרגם להונגרית את הטקסט של הסרט הגרמני "ארבעה וחצי מוסקטרים". בסרט של וולט דיסנישלגיה, המציא את שמותיהם של שבעת הגמדים בשפה ההונגרית (טודור, וידור, מורגו, סנדה, סונדי, האפצ'י וקוּקָה).[5] הוא נבחר אז כחבר לנצח של "מועדון הקן".[6]
בשל מוצאו היהודי נדרש בשנת 1944 להתייצב מחנה איסוף למשלוח גירוש. הוא ניסה לקבל אישור מרופאיו שלבו לא בריא, אך כל חבריו הטובים שהתקשר אליהם ניתקו את השיחה עמו, כי לא רצו שיחשדו בהם כמסייעים ליהודי.[7] החדשות האחרונות מארתור לאקנר היו מתחנת הרכבת בעיר קצ'קמט כשהמתין עם אחרים לעליה לקרונות הבהמות. אפילו שם בתחנת הרכבת שיחק על המסילות עם הילדים שחיכו אף הם לגירוש.[8] לאחר מכן נשלח לגרמניה ושם אבדו עקבותיו. בית המשפט המחוזי הראשי של בודפשט הכריז על מותו ב־15 במרץ1945.
יהיה קשה לִמנות את מאות הילדים שחייבים לו את קריירת המשחק או הקריירה האמנותית שלהם, או אפילו את המוניטין המאוחר שלו. "ילדי לאקנר" כפי שכונו היו שחקנים וזמרים מהשורה הראשונה: אוה רוטקאי, ארז'י גאלאמבוש, ארפאד קישהדי, פרנץ פטקי, אברהם רונאי ועוד רבים, רבים נוספים.
