ארנסט וינברגר (וורמש) (1 באפריל 1916 - 14 בינואר 2000) היה כדורגלן ומאמן כדורגל יהודי הונגרי-ישראלי, אשר שיחק בנבחרת ישראל בכדורגל ומזוהה בעיקר עם קבוצת בית"ר תל אביב.
קורות חיים
וינברגר נולד בשנת 1916 בבודפשט שבהונגריה, ומצעירותו שיחק כדורגל. בין השנים 1936–1938 שיחק בקבוצה המקומית בוודאי 11 ולאחר מכן שיחק בקבוצת לבסקי סופיה בשנת 1939. בסוף שנה זו עלה לארץ ישראל והצטרף לקבוצת בית"ר תל אביב שם שיחק בתפקיד החלוץ והיה קפטן הקבוצה[1]. בין השנים 1948–1949 זומן וינברגר לנבחרת ישראל והיה הקפטן במשחקי ידידות ובמשחקי מוקדמות מונדיאל 1950 נגד נבחרת יוגוסלביה שהסתיימו בתבוסה לישראל. בסך הכל ערך ארבע הופעות במדי הנבחרת, בהן כבש שני שערים.
וינברגר נשאר בבית"ר תל אביב עד גיל 40 כשחקן וכעוזר מאמן, עד שנת 1956 בה נחלץ לעזרתה של בית"ר ירושלים ואימן אותה על מנת להשאירה בליגת המשנה, ואף הפך עצמו למאמן-שחקן בחלק מהמשחקים בעונת 1956/1957. בעונה שלאחר מכן הצליח להוביל את הקבוצה למקום הראשון בליגה א', אך הליגה הוקפאה ודבר שמנע מהקבוצה העפלה לליגה הבכירה[2]. ב-1959 חזר וינברגר לאמן את בית"ר תל אביב[3], לאחר שתי עונות פרש מכדורגל ופתח חנות תכשיטים[4].
וינברגר נפטר בשנת 2000, בגיל 83, ונקבר בבית העלמין ירקון.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
