פרסם עשרות מאמרים ושמונה ספרים שעסקו בזהות יהודית, חינוך יהודי, הוראת השואה, חינוך בלתי פורמלי, תרבות נוער, תיירות חינוכית, ועוד. בנוסף, היה מומחה למתודולוגיות מחקר ולשימוש בתורת השטחות.
קורות חייו
נולד באוג'דה שבמרוקו ובגיל 6 עלה עם משפחתו לישראל. בשל קשיים כלכליים, המשפחה היגרה לדרום צרפת, ליון ובניס. אביו משה (מואיז) היה חייט ואמו רוזט הייתה עקרת בית. לאריק ארבעה אחים ואחיות: נלי, דניאל, ז'אן-מרק ומרים. בליון שימש בית המשפחה, בית למהגרים יהודים מצפון אפריקה. למרות הדוחק הכלכלי, זכו ילדי המשפחה לחינוך מעולה בזכות מדיניות החינוך החינמית הצרפתית.
למד פילוסופיה, סוציולוגיה וסוציו-בלשנות לתואר ראשון ושני באוניברסיטת ליון. את עבודת הדוקטורט שלו כתב בסורבון בפריז בהנחיית אנני קריז'ל (Annie Kriegel), בנושא המתנדבים בארץ בזמן מלחמות. היה מתלמידיו של הרב "מאניטו" (הרב יהודא ליאון אשכנזי).
כנער, הצטרף לתנועת הנוער היהודי הצרפתי דז' (Dejj) אשר הקים ג'ורג' פהל. כמדריך של קבוצת "עלה דז'", עלה ארצה בגיל 20 במהלך מלחמת יום הכיפורים.
בישראל היה אחד מבוגריה הראשונים של תוכנית עמיתי ירושלים של מכון מנדל למנהיגות ועסק במחקר של חינוך יהודי ויהדות התפוצות.
התאמן ולימד קראטה והיה בעל דאן 3. היה מתלמידיו של מאיר יהל, ממייסדי שיטת השוטוקאן בישראל.
תרומתו המחקרית
אריק היה מומחה ליהדות צרפת וחקר במשך שנים את הדמוגרפיה, הזהות, התרבות והמגמות החברתיות בקהילה היהודית בצרפת. בין היתר, הוא העריך את גודל הקהילה בכחצי מיליון נפש וב־2014 טען שכ־100,000 מבני הקהילה עשויים לעלות לישראל[1].
בתחום חקר השואה ערך יחד עם רעייתו עינת מחקר מקיף במסגרתו רואיינו למעלה מ-500 מורים ו- 2,500 תלמידים. המחקר לימד על עוצמת ההשפעה של לימוד השואה על עיצוב זהות התלמידים ועל הרצון שלהם להמשיך ללמוד על הנושא. בפרט, זוהתה חשיבות רבה לפעילויות חינוך בלתי-פורמליות, כגון נסיעה לפולין. לתחום הוראת השואה משמעות פוליטית רבה בשל השפעת השואה על גיבוש הזהות הישראלית. המחקר השפיע על השיח ועל קבלת ההחלטות בהוראת השואה לתלמידי המגזר היהודי[2] והערבי[3].
אריק ורעייתו חקרו במשך עשרות שנים את פעילותן של תנועות נוער יהודיות ברחבי העולם, ובפרט את השפעתן של ביקורי בני נוער בישראל במסגרת תוכניות של מחלקת הנוער והחלוץ של הסוכנות היהודית, פרויקט תגלית, ועוד. בנוסף, הם חקרו את השפעתן של תוכניות להכשרת מורים עבור מכונים כגון יד ושם, מכון שלום הרטמן וקרנות שונות. במסגרת פעילות מחקר וייעוץ זו, פיתח אריק שיטה ייחודית להערכת תוכניות חינוכיות, אשר מותאמת למטרות הספציפיות של אותה תוכנית, ומאפשרת קבלת החלטות על ידי מנהליה. על בסיס התוצאות של מחקרים אלו פרסם אריק עשרות מאמרים בתחום הסוציולוגיה של החינוך.
אריק היה מומחה לסוציולוגיה של החינוך הבלתי-פורמלי. היכרותו עם התחום התבססה על ניסיונו האישי כחניך וכמדריך בתנועת הנוער דז', ועל עשרות מחקרים של תנועות נוער, תוכניות לערכים בבתי-ספר ותיירות חינוכית. תרומתו המחקרית בתחום זה חרגה מנושאי המחקר הישירים שלו והוא תרם לפיתוח שיטות ומושגים חדשים בתחום. למשל, מושג ה-Dark Tourism המתאר תופעה פרדוקסלית בה תיירים מבלים את החופשה שלהם באתרי קטסטרופה כגון הירושימה ואושוויץ. אריק פיתח מושג זה מתוך חקר נסיעות למרכזי ריכוז והשמדה.
אריק תרם לפיתוח כלים המבוססים על תורת השטחות, שיטה סטטיסטית אשר פותחה על ידי המתמטיקאי לואי גוטמן, והשתמש בכלים אלו לניתוח שאלות בתחומי מדע מגוונים, כגון רפואה[4], פסיכולוגיה[5], וסוציולוגיה וחינוך. השימוש בתורת השטחות סייע לו לתיאור תמונה מבנית של התחומים אותם חקר.
חיים אישיים
היה נשוי לעינת בר און-כהן, בתם של אראלה ומרדכי בר-און, ואביהם של אדם, איתמר, אבנר ואסף חזני.
מספריו
Cohen, E. H. (1991). L'étude et l'éducation juive en France, Paris: Editions du Cerf
Cohen, E. H. and Cohen, E. (2000). The Israel Experience Program: A Policy Analysis, Jerusalem: Jerusalem Institute for the Study of Israel (in Hebrew)
Cohen, E. H. & Ifergan, M. (2005). La jeunesse juive: Entre France et Israël. Paris: Observatoire du monde juif
Cohen, E. H. (2007). Heureux comme Juifs en France? Etude sociologique. Akadem – Elkana Editions: Paris-Jérusalem
Cohen, E. H. with the collaboration of Bar-On Cohen, E. and Ofanansky, A. (2008). Youth tourism to Israel: Educational experiences of the Diaspora. Clevedon, UK: Channel View Publications
Cohen, E. H. et al. (2008). Jewish identity, values and leisure of Israeli youth. Tel Aviv, Israel: The Kelman Center, School of Education, Tel Aviv University (in Hebrew,
Erik H. Cohen (2013), Identity and Pedagogy: Shoah Education in Israeli State Schools, BostonAcademic Studies Press
אריק ה' כהן (עורך) (2015), יהדות צרפת: בין ייחודיות לאוניברסליות בעת החדשה ובזמננו, רמת גן, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן.
^Antenatal diagnosis of cardiac malformation: a structural study, by EH and AJ, Fetal diagnosis and therapy, 2000 Jan-Feb;15(1):54-60
^Cohen, E. H., Pianelli, C. and Abric, J.C. (2003). The Social Representation of the Use of Seat Belts: A Facet Theory Approach, in Levy, S. and Elizur, D. (Ed.): Facet Theory: Towards Cumulative Social Science. University of Ljubljana: Faculty of Arts, Center for Educational Development, 325-335.
