ערך זה עוסק במונח מתחום הכלכלה. אם התכוונתם לכתב עת אקדמי בכלכלה, ראו Econometrica.

אקונומטריקה היא תורת מדידה כמותית המשתמשת בכלים סטטיסטיים לבחינת יחסים בין משתנים כלכליים, בחינת מגמות ומתן תחזיות כלכליות. האקונומטריסטים מנסים למצוא אומדים בעלי מאפיינים סטטיסטיים רצויים, כולל חוסר הטיה, יעילות ועקביות. אקונומטריקה יישומית משתמשת באקונומטריה תאורטית ובנתונים ממשיים להערכת תאוריות כלכליות, פיתוח מודלים אקונומטריים, ניתוח ההיסטוריה הכלכלית וחיזוי.

אקונומטריקה היא הענף האמפירי של מדע הכלכלה. תפקידה לבדוק את נכונותן של תאוריות כלכליות ולספק אומדנים מספריים לפרמטרים תאורטיים.

על מנת שמודל כלכלי יהיה ניתן למדידה אקונומטרית צריכים להתקיים מספר תנאים:

• המודל צריך להיות מנוסח בצורה של משוואה או משוואות המתארות את הקשר החזוי לפי המודל בין משתנים כלכליים.
• המשתנים האמורים צריכים להיות מדידים באופן אובייקטיבי באופן ישיר או לפחות על ידי קירוב.
• בידי החוקר צריך להיות מקבץ גדול מספיק של תצפיות על כל המשתנים הכלולים במודל או של קירוביהם.

בהתקיים התנאים האלה ניתן, על ידי ניתוח רגרסיה (בדרך כלל רגרסיה ליניארית), לאמוד את המשוואות המייצגות את המודל ולומר האם הנתונים מאששים את המודל או מפריכים אותו, ולמצוא את הערכים המספריים של הפרמטרים במודל.

כלכלן ישראלי סבור כי בישראל קיים קשר הפוך ליניארי בין אבטלה לאינפלציה. במילים אחרות הוא משער כי קיימת עקומת פיליפס ישרה היורדת משמאל לימין. הוא מנסח את המשוואה הבאה כדי לבצע רגרסיה ליניארית:

${\displaystyle \ Y=\alpha X+\beta +\varepsilon }$

כאשר ${\displaystyle \ Y}$ הוא שיעור האינפלציה ו-${\displaystyle \ X}$שיעור האבטלה. המקדמים ${\displaystyle \ \alpha }$ ו-${\displaystyle \ \beta }$ הם השיפוע והחותך של העקומה המשוערת בהתאמה ו-${\displaystyle \ \varepsilon }$ הוא ה"טעות", גורם מקרי בעל התפלגות נורמלית עם תוחלת 0, כפי שנדרש במודל של רגרסיה ליניארית.

החוקר פונה למקור מוסמך כגון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשיג סדרה של נתוני אינפלציה ואבטלה בישראל לאורך מספר רב של שנים. את הנתונים הוא מזין לתוכנה סטטיסטית וזו מספקת לו את תוצאת האמידה הכוללת בין השאר:

• אומדנים מספריים a,b לערכיהם של הפרמטרים התאורטיים ${\displaystyle \ \alpha ,\beta }$.
• מובהקות סטטיסטית ורווח בר סמך עבור האומדנים ${\displaystyle \ a,b}$.
• מקדם הסבר ${\displaystyle \ R^{2}}$ בין 0 ל-1 המתאר את המידה שבו המשתנה המסביר, במקרה זה שיעור האבטלה מצליח להסביר את השונות במשתנה התלוי, שיעור האינפלציה.

בחינת התוצאות מאפשרת לחוקר להעריך את התאמת השערתו למציאות. אם המקדם ${\displaystyle \ a}$אינו שונה באופן מובהק מאפס, המסקנה היא כי אין קשר בין שני המשתנים. לעומת זאת, אם המקדמים שונים במובהק מאפס אך ערכו של מקדם ההסבר ${\displaystyle \ R^{2}}$ נמוך המסקנה תהיה כי יש קשר בין המשתנים אך הוא אינו מתבטא במודל באופן מלא. ייתכן שקיים עוד משתנה המשפיע על האינפלציה מלבד האבטלה כגון שער הריבית במשק או האינפלציה בתקופה קודמת המייצרת ציפיות אינפלציוניות. אפשרות נוספת היא שהאינפלציה אכן תלויה אך ורק באבטלה אך הקשר אינו ליניארי כפי ששיער החוקר.

במידה והמודל מתגלה כבעל מובהקות ומקדם הסבר גבוהים החוקר משתכנע שהשערתו נכונה. כעת הוא יכול לעשות במידע זה שימוש מעשי ולחזות את שיעור עליית המחירים בשנה הבאה בהנחה שמדיניות הממשלה תקטין את האבטלה בכמות נתונה.

• מודלים סטטיסטיים לאמידת השפעה של משתנים והתערבויות על משתני תוצאה (אמידת קשרים סיבתיים בין משתנים).
• בנקים מרכזיים כגון בנק ישראל משתמשים במודל מקרוכלכלי מרכזי אחד של המשק, אומדים אותו ומשתמשים במשוואה המתקבלת כדי לחזות את המחוונים הכלכליים החשובים כגון צמיחה ואינפלציה. התחזיות משמשות אותם בבואם להחליט האם להעלות או להוריד את הריבית במשק.
• גופים בינלאומיים כגון קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי אומדים מודלים הכוללים מספר רב של ארצות על מנת לחזות את ההשפעות של החלטותיהם - למשל, את גודל הסיוע הכספי שתעניק הקרן למדינה במצוקה.
• אומדים של הנטייה השולית לצרוך במשק והמכפיל הקיינסיאני הנגזר מהם מאפשרים לממשלה לחזות את השינוי בתוצר כתוצאה משינויים בתקציב המדינה ולקבוע את המדיניות הפיסקלית בהתאם.
• גופים פיננסיים נעזרים באקונומטריקה כדי לנסות לחזות שערים עתידיים של מניות או מדדים ולהשקיע בהתאם.

רשימת הזוכים בפרס נובל לכלכלה להם הוענק הפרס על תרומתם לתחום האקונומטריקה:

• רגנר פריש ויאן טינברגן ב-1969
• לורנס קליין ב-1980
• טריגבה הבלמו ב-1989
• ג'יימס הקמן ודניאל מקפאדן ב-2000
• רוברט אנגל וקלייב גריינג'ר ב-2003

• ביקורות על האקונומטריקה

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: אקונומטריקה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אקונומטריקה

• עמי גינזבורג, אקונומטריקה, באתר TheMarker‏, 21 במאי 2017
• מחשבון אקונומטרי להרצת רגרסיות כולל מספר רב של מקבצי נתונים
• קישורים לאקונומטריקה מטעם החברה המלכותית הבריטית לכלכלה
• שימוש בחוק בייס באקונומטריקה - הרצאה של דורון אברמוב
• אקונומטריקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אקונומטריה, דף שער בספרייה הלאומית