אצטדיון המכתש

מבט אל היציע המזרחי שמתחת לרחוב יפה נוף. המבנה בראש הגבעה שמעליו שייך לבית הספר בורוכוב.
כתובת	שכונת בורוכוב
מיקום	ישראל גבעתיים, ישראל
קואורדינטות	32°04′44″N 34°48′39″E / 32.078819°N 34.8107°E / 32.078819; 34.8107
תקופת הפעילות	1927–2010 (כ־83 שנים)
שופץ	2007
נהרס	24 באוגוסט 2011
קבוצות	הפועל גבעתיים (1977-1945) הפועל רמת גן גבעתיים (2009-1956)
מושבים	5,500
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת גוש דן מוגדלת)   אצטדיון המכתש (למפת גוש דן רגילה)   אצטדיון המכתש (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום אצטדיון המכתש (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום אצטדיון המכתש אצטדיון המכתש אצטדיון המכתש מפת  __ רמת גן  __ גבעתיים [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] מצפון ומערב: __ תל אביב-יפו ממזרח: __ בני ברק, __ גבעת שמואל, __ קריית אונו, __ מחנה דורי מדרום: __ אור יהודה, __ פארק אריאל שרון tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

אצטדיון המכתש היה אצטדיון כדורגל ששימש כמגרשה הביתי הוותיק של הפועל רמת-גן גבעתיים בכדורגל. בנוסף שימש כאצטדיון של קבוצת העבר הפועל גבעתיים שהייתה קיימת משנות ה-40 ועד לשנות ה-70 המאוחרות. האצטדיון שכן בשכונת בורוכוב בגבעתיים בשטח בין הרחובות "בורוכוב" מצפון, "יפה נוף" ממזרח, "השניים" מדרום ו"אהרון גולדשטיין" ממערב. האצטדיון נבנה בשנת 1927 ושימש את הקבוצה במשך עשרות שנים עד שנת 2010. בשנת 2011 נהרס ובמקומו נבנו שני מגדלי מגורים בעלי 165 יחידות דיור, פארק ציבורי וחודש המרכז המסחרי במערב האצטדיון.

קיבולת המגרש הייתה כ-5,500 צופים בשלושה יציעים: היציע המזרחי, שבו ישבו בדרך כלל אוהדי הקבוצה האורחת, היה מאחורי אחד השערים ויכול היה לאכלס כ-3,000 צופים; היציע הדרומי אִכלס את אוהדי הפועל רמת-גן גבעתיים וקיבולתו הייתה כ-2,000 צופים; היציע הצפוני היה בעל קיבולת של כ-500 צופים ואכלס גם הוא את אוהדי הקבוצה הביתית. מתחת ליציע הצפוני, בפינה הצפון-מערבית של האצטדיון ברחוב בורוכוב, פעל במשך שנים קן של הנוער העובד והלומד.

המגרש שעליו נבנה אצטדיון המכתש נרכש על ידי מייסדי גבעתיים ב-1927, ויועד בתחילה לגן בוטני אך לבסוף שימש כאמפיתיאטרון לתושבי שכונת בורוכוב. האזור שימש את טקסי בית הספר בורוכוב וצולמו שם סרטים כגון מעל החרבות, סרט הקולנוע העלילתי הראשון דובר עברית^[1] ועודד הנודד אשר השתמש בקירות המכתש כתפאורה לצילום. ב-1956 הוסב המכתש לאצטדיון כדורגל.^[2]

הקרקע הועברה לידי קרן קיימת לישראל שהחכירה אותה להסתדרות ב-1949. מי שניהלה בפועל את הקרקע הייתה חברה בת של ההסתדרות, "עמלנו חברה בעלת נכסי הפועלים ברמת-גן", שהשכירה את האצטדיון לקבוצת הפועל רמת גן. בנוסף שיחקה בה קבוצת הפועל גבעתיים, ששימשה כקבוצת המילואים של הפועל רמת גן בליגות הנמוכות, שהתקיימה עד 1977.

ב-1988 פנה הקבלן אבירם דולינגר לחברת "עמלנו" והצליח לקנות ממנה את הקרקע. תחילה רכש את מגרש החניה הצמוד לאצטדיון ובהמשך גם את האצטדיון. אפי שטנצלר, לימים ראש העיר גבעתיים, היה דירקטור בעמלנו ב-1988. שנה לאחר מכן, כשהיה יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בגבעתיים, חתם על ההחלטה המשנה את ייעוד הקרקע מאצטדיון למגורים. רכישת הקרקע הייתה שנויה במחלוקת סביב השאלה אם להסתדרות (ולחברת הנכסים "עמלנו" שבבעלותה) היו זכויות למכירת הקרקע. מחלוקות נוספות היו סביב אישורי הבנייה.^[3]

עקב חוסר הוודאות לגבי עתיד האצטדיון הוא סבל במשך שנים רבות מהזנחה ומבעיות בטיחות שונות, ובעונת 2002/2003 נפסל מלארח משחקי ליגה. בסוף שנת 2005 שבה הקבוצה לשחק במכתש. בין עונת 2007 ל-2008 עבר המכתש שיפוץ מסיבי: משטח הדשא הוחלף וכך גם מערכות ההשקיה שהוחלפו במערכות מודרניות וטובות יותר. כמו כן הותקנו 2,500 כיסאות, הוסרו הגדרות ונערך מבצע שבו יכלו האוהדים לרכוש כיסא שעליו יופיע שמם. עם עליית הקבוצה לליגת העל בעונת 2009/10, שוב חדלה הקבוצה לארח את משחקיה הביתיים במכתש ועברה לארח באצטדיון וינטר.^[4]

בשנת 2008 החליט בית משפט השלום, במסגרת תביעה שהגישה חברת "עמלנו" נגד הפועל רמת גן, שייעודו החוקי של המגרש, בתוכנית בניין עיר, שונה למטרת מגורים ועל הקבוצה לפנותו^[5] אך האוהדים הצליחו לערער על כך.^[6] בסוף שנת 2009 נקבע בהסכם בוררות שהקבוצה תעזוב את המכתש בסוף יוני 2010 בתמורה לפיצוי כספי. בנוסף נקבע כי ייבנה לקבוצה אצטדיון חדש.^[7] ב-24 באוגוסט 2011 החלו עבודות ההריסה של האצטדיון,^[8] אך יום לאחר מכן הוציא בית המשפט צו מניעה להריסת האצטדיון.^[9] ב-15 בספטמבר 2011 בוטל צו המניעה, והתיר את המשך עבודות הריסת האצטדיון.^[10] כיום נמצאים בשטח המגרש שני מגדלי מגורים ופארק ציבורי (גינת המכתש).^[11]

בקיץ 2020 הוקמה קבוצת כדורגל בשם המכתש גבעתיים על שם האצטדיון, שמתמודדת בליגה ב'.^[12]

ההסכם למכירת האצטדיון תמורת 8 מיליון דולר נחתם בין חברת "עמלנו" וחברת "גני דולינגר" של הקבלן אבירם דולינגר. בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 נכנס שאול אלוביץ' כשותף בחברת "גני דולינגר" ושם החברה שונה ל"יורוקום נדל"ן", וב-2008 מכר דולינגר את חלקו הנותר בחברה (25%) לאלוביץ'.^[13]

יורוקום נדל"ן קידמה את תוכנית בניין עיר למתחם במשך עשור, ואת המאבקים המשפטיים בנושא הבעלות על האצטדיון. ב-2010 פנה ליורוקום ראש עיריית גבעתיים, ראובן בן שחר, בבקשה של הרגע האחרון, להשמיש את המגרש לצרכים עירוניים וספורטיביים שיכללו גם את הפועל רמת-גן גבעתיים, תמורת דמי שכירות לחברה, כמו כן הציע ששמו של האצטדיון יקרא 'יורוקום' ועל גביו יתלו שלטי פרסום של החברה. אך אלוביץ' סירב.^[14]

בפרויקט, שתוכנן על ידי יסקי מור סיון אדריכלים, הוקמו 165 דירות בשני בנייני מגורים בני 26 ו-17 קומות במתחם שמשתרע על פני כ-10 דונם. לפי התוכנית 8 דונם מתוכו ייועדו לפארק ציבורי (גינת המכתש). ב-2012 חתמה יורוקום נדל"ן עם קבוצת בסר על הסכם שבו ניתנת לה הזכות הבלעדית לגיבוש קבוצת רכישה, והפרויקט קיבל את השם "בסר בבורוכוב".^[15]

• 
  האצטדיון לאחר הריסתו. אוקטובר 2011
• 
  שכונת בורוכוב. מראה ממעלה המכתש משמאל חומות אצטדיון המכתש לפני הריסתו

• שלמה מן, הולילנד גבעתיים, 3 במאי 2010

מדיה וקבצים בנושא אצטדיון המכתש בוויקישיתוף

• עדי נגר, ‏ה"מכתש" בגבעתיים יפונה לטובת מתחם יוקרה, באתר ‏מאקו‏, 6 בספטמבר 2011
• סיוון רביב, אצטדיון המכתש נמחק: "כמו הרס הכותל המערבי", באתר ynet, 10 בספטמבר 2011