אצבעוני: העיתון לילדים (שבעבר הופיע עם כותרת-המשנה "אצבעוני: העיתון לַקטנים") הוא עיתון הילדים הוותיק בישראל, אשר יוצא לאור בהוצאת "אצבעוני".
היסטוריה
את העיתון ייסדו בשנת 1952 העיתונאי והסופר מיכאל שיר והפסלת שושנה שיר. העיתון יוצא לאור מאז ברציפות. שיר שימש כעורך שלו במשך שנים. מתחילת המאה ה-21 עורך אותו בנו, רמי שיר, המפרסם בו גם סיפורי ילדים.
העיתון מיועד לילדים בגילאי 7 עד 11 (כיתות ב'-ה'). הוא כולל סיפורים, כתבות העשרה בנושאי טבע, מדע והיסטוריה, פינת אנגלית ושעשועונים, כל אלה תוך דגש על נושאים כמו קבלת השונה, איכות הסביבה, זכויות אדם ובעלי חיים[1].
בנו של מייסד העיתון, והעורך הנוכחי שלו, סיפר כיצד ניתן לעיתון שמו[2]: ”ביום הולדתו החמישי של אבי, הגיע חיים נחמן ביאליק למסיבה והעניק לו ספר שכתב בשם 'קטינא כלבו'. בהקדשה כתב ביאליק שיר, אך אבי, שלא ידע לקרוא, אך היטיב לקרוע, קרע וקרע עד שהספר הושחת לגמרי. כשאבי גדל לזכר האירוע ולכבודו של ביאליק, החליט לקרוא לעיתון על-שם השיר 'אצבעוני' שכתב המשורר”.
סקופים
בעבר, מדור החדשות של העיתון עקב אחר האירועים השוטפים, בעזרת כתבים חוקרים ואף נבדק על ידי הצנזורה הצבאית, כעיתון חדשותי לכול דבר. רמי שיר מספר כי בשנות השבעים נסע אביו לחיפה וראה שבנמל עוגנות ספינות טילים עם דגל ישראל, הוא צילם את הספינות החדשות של חיל הים, והתמונות פורסמו בעיתון. הידיעה נאסרה לפרסום בישראל על ידי הצנזורה, אולם בעוד שהעיתונים היומיים חויבו לדווח לצנזור, הרי שעיתון הילדים לא נדרש לכך והידיעה פורסמה באופן בלעדי. בעקבות כך, העיתונים היומיים ציטטו את הסקופ של אצבעוני. הפרסום גרר נזיפה חמורה של הצנזורה. מקרה נוסף הוא פרסום שהתעשייה האווירית עומדת לשגר לווין ריגול בשם אופק 1, גם כאן הידיעה לא הועברה לאישור הצנזורה ופורסמה בעיתון[2].
