על פי עדויות של כוחות ההצלה היה קושי רב לאתר את מקום התאונה מכיוון שדיווחי הנוסעים היו חלקיים ואף שגויים, כי התאונה אירעה סמוך לשטחים חקלאיים בלתי מיושבים של קיבוץרבדים. כוחות ההצלה הראשונים שהגיעו לאירוע היו כוחות מד"א מקריית מלאכי, בית שמש, רחובות וקריית גת. הכוחות הראשוניים שהוזנקו למקום האירוע היו כוחות מגן דוד אדוםקריית מלאכי. על פי עדות נהג האמבולנס, אי אפשר היה לזהות את מיקום התאונה, אך מסוק של חיל האוויר שטס סמוך, אותת לנהג ולשאר כוחות החילוץ על מקום התאונה המדויק.
פינוי הנפגעים נמשך עד לתוך הלילה. עקב מיקום האירוע היה קושי רב לפנות את פצועי התאונה. גם החשכה הקשתה על גורמי החילוץ. היעדר תאורה במקום הקשה על החיפושים אחרי ניצולים או הרוגים נוספים.
חקירת נסיבות האירוע ופעולות המעורבים
בחקירת אסון רבדים נמסר כי נהג המשאית החל לחצות את המסילה בלי שהבחין ברכבת המתקרבת מכיוון צפון, שנסעה במהירות המותרת בקטע זה. לנהג המשאית היו 18 שניות לחצות את המסילה, אך הוא לא הספיק לעשות זאת. בעת חקירת האירוע במשטרת ישראל ועל ידי נציגים מטעם משרד התחבורה, התברר כי המשאית הועמסה עשרות אחוזים מעל המותר, וזו כנראה הסיבה שהתעכבה על המסילה. על פי התחקיר, נהג הקרונוע ליאוניד טורק, תושב רמלה נהג במקצועיות רבה וניסה למנוע את הפגיעה במשאית עד לשברירי השנייה לפני ההתנגשות. התחקיר קבע שנהג הקרונוע לא האט על פי ההוראה להאט באזור התאונה בשל העבודות שבוצעו במקום באותה העת, למרות שנסע במהירות המותרת בקטע זה. למרות זאת, במשטרה סברו שאשמתו מזערית ביחס לנהג המשאית ולחברת ההובלות[1]. על פי נתוני הקופסה השחורה של הרכבת, ירדה מהירות הרכבת מ-140 קמ"ש ל-120 קמ"ש בערך, בשניות שלפני ההתנגשות. טורק נפגע ונהרג במקום מכיוון שישב בחזית הקרונוע.
נהג המשאית ליאוניד גלינסקי, תושב דימונה מחברת ההובלות "האחים אליהו" היה בעל הרשעות תנועה רבות ברישומי משטרת התנועה בישראל. בארבע השנים 2001–2005 הורשע ב-24 עבירות תנועה, בהן אי-עצירה בעצור ועבירות מהירות.
הליכים משפטיים
פרקליטות מחוז הדרום הגישה כתב אישום נגד החברה עצמה ושלושה מבכיריה בעבירות של גרימת מוות ברשלנות וחבלה ברשלנות. בעקבות עסקת טיעון הורשעה הרכבת בגרימת מוות ברשלנות ומי שכיהן בתקופת התאונה כסגן מנהל אגף תחזוקת תשתיות הורשע בעבירה של מעשה פזיזות ורשלנות והוטל עליו עונש של עבודות שירות.[2]
נזקים טכניים למערך הקרונות
בעת ההתנגשות של מערך הרכבת במשאית, ראש הקרונועים (7231) התרסק לחלוטין ונזרק לתעלה סמוכה כמה עשרות מטרים מנקודת ההתנגשות. הקרון השני (7431) במערך זה ירד מהמסילה אך לא הלך בעקבות ראש הקרונוע. הקרונוע האחרון למערך זה (7031) נשאר על המסילה וחבור לשני המערכים הנוספים.
לאחר כיומיים פונו שרידי הקרונוע מספר 31 של רכבת ישראל מזירת התאונה. המסילה תוקנה למחרת היום, על מנת להמשיך את פעילות קו הרכבת. באותו היום הופנו רכבות לקו זה למסילת אשדוד - חלץ עד לסיום שיפוץ המסילה. מערך 31 של רכבת ישראל, אשר ספג את הנזק המרבי, הושבת ונגרט. מערך 21 של רכבת ישראל הועבר ביחד עם מערך 22 לאבחון והכשרתו מחדש לשירות פעיל.
מחלוקת האדנים בצד המסילה
אחד הגורמים לעצירת הקרונועים ויציבותם על המסילה היה ערימת האדנים שעמדה סמוך למפגש הרכבת. היו מחלוקות רבות בעניין מיקומם והשפעתם על התאונה; הם אף הוצגו כאחד הגורמים לתאונה, אך מהר מאוד הוברר כי האדנים ייצבו את הקרונועים הפגועים חזרה על המסילה.
תאונת הרכבת ברבדים בשנת 2003
בתאריך 16 בנובמבר2003 ארעה סמוך לרבדים תאונת רכבת בעלת מאפיינים דומים. רכבת נוסעים מספר 105 שיצאה מנהריה בשעה 07:41 לבאר שבע התנגשה סמוך לשעה 10:00 במשאית שגם היא עסקה בעבודות ההקמה של כביש 6. הרכבת הייתה מורכבת מארבעה מערכי IC3 שבראשם קרון ניהוג מספר 7240. כתוצאה מהתאונה נהרג נהג המשאית ונהג הרכבת נפצע אנושות ומת מפצעיו כעבור יומיים.