|
אנכסימנס
אנכסימנס (ביוונית עתיקה: Άναξιμένης) היה מראשוני הפילוסופים היוונים, מזוהה עם האסכולה המילטית. הוא חי במאה הששית לפני הספירה, בעיר מילטוס. עיקר פעילותו כפילוסוף התרחשה באמצע המאה השישית לפנה"ס.[1] נמנה עם הפילוסופים הפרה-סוקרטיים.[2]
תולדות חייו
אנכסימנס חי בעיר מילטוס, עיר נמל בחופה המערבי של אסיה הקטנה (כיום טורקיה). העיר הייתה ממוקמת במיקום אסטרטגי, בנקודת החיבור בין מזרח למערב, ונהנתה מעצמאות יחסית תחת השלטון הפרסי. כתוצאה מכך קיימה העיר קשרי מסחר ענפים, שהפכוה לעיר משגשגת מבחינה כלכלית, ולצומת בה עברו בני עמים רבים, יוונים וזרים. אקלים כלכלי וחברתי זה, אשר יצר הפריה הדדית של דעות ותרבויות, הוא אחד ההסברים המקובלים במחקר תולדות הפילוסופיה לכך שדווקא במילטוס צמחה לראשונה המחשבה הפילוסופית.[3]
אנכסימנס הוא השלישי באסכולת הפילוסופים המילטיים (שמקורם בעיר מילטוס), וקדמו לו תאלס ואנכסימנדרוס, אשר אנכסימנס היה ככל הנראה תלמידו.[4] לפי ספרו של ההיסטוריון היווני דיוגנס לארטיוס, "חייהם ודעותיהם של פילוסופים מפורסמים", אנכסימנס היה בנו של אוריסטראטוס, ובנוסף להיותו תלמידו של אנכסימנדרוס ייתכן והיה גם תלמידו של הפילוסוף פרמינדס.[5]
נראה כי בחייו פרסם ספר "בסגנון יוני פשוט וחסכוני"[6], אך הספר לא שרד, ועיקר הידוע לנו על משנתו הפילוסופית מקורו בציטוטים מאוחרים יותר של דבריו, מתוך כתבי תאופראסטוס[7] ואריסטו.[8]
שאלת מקור החומר (archi)
כמו קודמיו בני האסכולה המילטית, גם אנכסימנס טען כי קיים יסוד חומרי אחד, ה"ארכי" (archai) שממנו עשויים הדברים כולם.[6] תפיסה זו מכונה "השקפה מוניסטית" (מלשון מונו – אחד). אולם בניגוד לתאלס, אשר ראה במים את היסוד הראשוני של כל הדברים, ובניגוד לאנכסימדרוס, שקרא את שמו של אותו יסוד "א-פרון" (אין-סופי או בלתי מוגדר, שגם הוא בעצמו חומר),[9] אנכסימנס זיהה את אותה "ארכי" כאוויר. לטענתו, כל הדברים בעולם הם אוויר בדרגות שונות של דחיסות וקלישות. האוויר, לפי אנכסימנס, כולל הן את הרוח הנושבת והן את הנשימה של הגוף החי (אותה כינה 'פנומה'[10]). נראה כי על פי תפיסתו, האוויר בלתי נראה, בשונה מהתייחסות לאוויר כלחות או ערפל נראה ומוחשי, שהייתה מקובלת על ידי הומרוס.[11]
שאלת השינוי - כיצד הופך האוויר לשאר התופעות?
בשונה מתאלס ואנכסימנדרוס, החידוש בדבריו של אנכסימנס היה בהסברו לא רק מהו אותו יסוד בסיסי ממנו מורכב כלל העולם, אלא בניסיון לנסח את הדרך בה הופך אותו יסוד בראשיתי לשאר החומרים,[12] כלומר בניסיון לייצר הסבר מאחורי התופעה.[13] אנכסימנס זיהה את מצבי הצבירה השונים של האוויר (אף שלא התייחס אליהם בשם זה) ומהם גזר כי היסוד המקורי (ה"ארכי") הוא האוויר – כאשר שינויים בדחיסותו וקלישותו הם שיוצרים את כלל החומרים בטבע:[14]
"אנכסימנס... אומר גם הוא שהטבע המונח ביסוד הוא אחד ובלתי מוגבל, אך לא בלתי מוגדר כפי שאמר ההוא (אנכסימנדרוס), אלא מוגדר, ואומר שהוא האוויר; והוא נבדל באשר למהותו על ידי קלישות ודחיסות. בהידללו הוא נעשה אש, ובהידחסו רוח, אחר כך ענן, ועוד יותר – מים, אחר כך אדמה, אחר כך אבנים, והשאר מהללו. גם הוא עושה את התנועה הנצחית, ובגללה מתרחש השינוי." תאופראסטוס, אצל סימפליקיוס, פיזיקה 24:26[6]
קביעה זו יש בה מעין נסיגה לאחור מהישגו של מורהו, אנכסימנדרוס. הלה הצליח להגיע לרמה גבוהה יותר של הפשטה מתאלס, לאחר שקבע כי ה"ארכי" הוא חומר שאינו חלק מהיסודות הבסיסיים המוכרים של העולם העתיק (אוויר, מים, אש ואדמה).[15] מכאן שחזרתו של אנכסימנס לאוויר כ"ארכי" היא ביטול של הישג מחשבתי זה. עם זאת, במשנתו של אנכסימנס יש חידוש, משום שהוא מבסס לראשונה את ההבדל בין העצם עצמו לבין תכונותיו;[16] האוויר הוא העצם, ולו תכונות שונות, והשוני בין תכונות אלו הוא המנגנון להיווצרותם של כלל הדברים.[16] זאת ועוד, זיהויו של אנכסימנס הן את הנפש כאוויר והן את כל הדברים בעולם כאוויר מאפשרת לתפוס את האדם כחלק אינהרנטי מהעולם, שהרי שניהם עשויים מאותו החומר.[17] כלומר, אצל אנקסימנס לא קיימת הפרדה בין האדם לטבע:[18]
"כשם שנשמתנו היא אוויר והיא המלכדת את גופנו, כך הרוח והאוויר הם הכוללים את העולם ומלואו."[19]
שאלת היווצרות העולם והכוכבים
אנקסימנס התייחס גם לשאלת היווצרותם של הגופים השמימיים, וקבע כי:
"העולם שטוח, ונישא על גבי האוויר, וכך גם שאר גרמי השמיים כמו השמש והירח."
ציטוט מתוך כתבי היפולוטוס[20]
הוא אף קבע שגרמי השמיים נוצרו מאדים שמקורם בארץ, שעברו תהליך של דילול עד שהפכו לאש ונתהוו לצורתם הנוכחית.[21]
מורשת ומחוות
אחד המכתשים על פני הירח נקרא אנכסימנס (אנ')
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Guthrie, W.K.C. "The Milesians: Anaximenes." A History of Greek Phi los Cambridge University Press, 1962 p115.
- ^ שמואל שקולניקוב ואלעזר וינריב, פילוסופיה יוונית- לפני סוקרטס (תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 1997), עמ' 24.
- ^ יוחנן גליקר, עלייתה של הפילוסופיה היוונית, (הוצאת משרד הביטחון, 1982), עמ' 24.
- ^ הערך "אנכסימנס", האנציקלופדיה העברית, (רמת גן, החברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ), כרך ד', עמ' 590.
- ^ Peithô's Web- from The Lives and Opinions of Eminent Philosophers, by Diogenes Laertius, Literally translated by C.D. Yonge. London: Henry G. Bohn, 1853.
- ^ 1 2 3 שמואל שקולניקוב, תולדות הפילוסופיה היוונית – הפילוסופים הפרה סוקרטיים, (תל אביב: הוצאת יחדיו, 1981), עמ' 47.
- ^ שמואל שקולניקוב, תולדות הפילוסופיה היוונית – הפילוסופים הפרה סוקרטיים, (תל אביב: הוצאת יחדיו, 1981), עמ' 47.
- ^ אריסטו, המטאפיזיקה, מיוונית: ח״י רות, (ירושלים: מאגנס, תשנ"ח), עמ' 39 (b983).
- ^ יוחנן גליקר, עלייתה של הפילוסופיה היוונית, (הוצאת משרד הביטחון, 1982), עמ' 30.
- ^ שמואל סמבורסקי, חוקות שמיים וארץ – הקוסמוס של היוונים (ירושלים: מוסד ביאליק, 1987), עמ' 16.
- ^ Kirk, G.S., J.E. Raven, and M. Schofield. "Anaximenes of Miletus." The Presocratic Philosophers. Cambridge: Cambridge University Press, 1984. p146
- ^ שמואל סמבורסקי, חוקות שמיים וארץ – הקוסמוס של היוונים (ירושלים: מוסד סיאליק, 1987), עמ' 17.
- ^ Guthrie, W.K.C. "The Milesians: Anaximenes." A History of Greek Phi los Cambridge University Press, 1962 p119.
- ^ שמואל סמבורסקי, חוקות שמיים וארץ – הקוסמוס של היוונים (ירושלים: מוסד ביאליק, 1987), עמ' 17.
- ^ יוחנן גליקר, עלייתה של הפילוסופיה היוונית, (הוצאת משרד הביטחון, 1982), עמ' 30.
שמואל שקולניקוב ואלעזר וינריב, פילוסופיה יוונית- לפני סוקרטס (תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 1997), עמ' 22.
- ^ 1 2 שמואל שקולניקוב, תולדות הפילוסופיה היוונית – הפילוסופים הפרה סוקרטיים, (תל אביב: הוצאת יחדיו, 1981), עמ' 48.
- ^ שמואל שקולניקוב, תולדות הפילוסופיה היוונית – הפילוסופים הפרה סוקרטיים, (תל אביב: הוצאת יחדיו, 1981), עמ' 50.
- ^ שמואל שקולניקוב ואלעזר וינריב, פילוסופיה יוונית- לפני סוקרטס (תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 1997), עמ' 22.
- ^ אנכסימנס, פרגמנט 2 (אאטיוס, 1.3.4). מובא מתוך הערך "אנכסימנס", האנציקלופדיה העברית, (רמת גן, החברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ), כרך ד', עמ' 590.
- ^ Kirk, G.S., J.E. Raven, and M. Schofield. "Anaximenes of Miletus." The Presocratic Philosophers. Cambridge: Cambridge University Press, 1984. 154.
- ^ Kirk, G.S., J.E. Raven, and M. Schofield. "Anaximenes of Miletus." The Presocratic Philosophers. Cambridge: Cambridge University Press, 1984. 155.
|
|
