חומר אנטיכולינרגי הוא חומר החוסם את הנוירוטרנסמיטר אצטילכולין במערכת העצבים המרכזית ובמערכת העצבים ההיקפית.

חומרים אנטיכולינרגיים מעכבים דחפים עצביים פאראסימפתטיים על ידי חסימה סלקטיבית של קולטני אצטילכולין בתאי עצב. סיבי העצב של המערכת הפאראסימפתטית אחראים על תנועה לא רצונית של השרירים במערכת העיכול, בדרכי השתן, בריאות, ובחלקים רבים אחרים של הגוף. תרופות אנטיכולינרגיות מחולקות לשלוש קטגוריות בהתאם לתפקידן: אנטימוסקרינים, חוסמים גנגליוניים וחוסמים נוירומוסקולריים.

תרופות אנטיכולינרגיות משמשות למגוון מצבים רפואיים:

• סחרחורת (כולל ורטיגו)
• הפרעות במערכת העיכול (למשל כיב פפטי, שלשול, עווית שוער, דיברטיקוליטיס, קוליטיס כיבית, בחילות, הקאות)
• הפרעות גניטואורינריות (למשל דלקת שלפוחית השתן, דלקת השופכה, פרוסטטיטיס)
• נדודי שינה, אם כי בדרך כלל רק לטווח קצר
• הפרעות נשימה (כגון אסתמה, ברונכיטיס כרונית, מחלת ריאות חסימתית כרונית)
• סינוס ברקדיקרדיה כתוצאה מרגישות יתר של העצב התועה.

תופעות הלוואי של תרופות אלו רבות ומגוונות, ביניהן:

• אטקסיה.
• אמנזיה.
• ירידה בייצור ריר באף ובגרון; כתוצאה מכך תחושה של יובש בגרון.
• יובש בפה - עם אפשרות האצה של התפתחות עששת.
• עצירה של הזעה; וכתוצאה מכך ירידה עוריות תרמי פיזור המוביל חם, כתמים, או עור אדום.
• חום גוף גבוה.
• אישונים מורחבים; כתוצאה מכך רגישות מוגברת לאור (פוטופוביה).
• ציקלופלגיה.
• ראייה כפולה.
• קצב לב מוגבר.
• אצירת שתן.
• ירידה בתנועתיות המעיים.
• הגדלת הלחץ התוך עיני; מסוכן עבור אנשים עם גלאוקומה צרת-זווית.

תופעות לוואי אפשריות במערכת העצבים המרכזית:

• בלבול
• חוסר התמצאות
• אגיטציה
• אופוריה או דיספוריה
• דיכוי נשימה
• בעיות זיכרון^[1]
• חוסר יכולת להתרכז
• דיבור לא קוהרנטי
• עצבנות
• מיוקלונוס
• מחשבות לא הגיוניות
• פוטופוביה
• הפרעות ראייה
  • הבזקי אור תקופתיים
  • שינויים תקופתיים בשדה הראייה
  • שלג ויזואלי
  • ראיית מנהרה
• הזיות חזותיות, שמיעתיות או אחרות.
• לעיתים נדירות: פרכוסים, תרדמת, ומוות.
• תת-לחץ דם תנוחתי - מעלה משמעותית את הסיכון לנפילות בקרב קשישים.

חולים מבוגרים נמצאים בסיכון גבוה יותר לחוות תופעות לוואי הקשורות למערכת העצבים המרכזית עקב ייצור נמוך של אצטילכולין בגיל זה.

תסמונת אנטיכולינרגית היא תסמונת הפיכה המסתיימת ברגע שהחומר שגרם לה מופרש מהגוף. מעכבי אצטילכולין אסטראז כמו פיזוסטיגמין נמצאים בשימוש כאנטידוט במקרים של תסמונת אנטיכולינרגית מסכנת חיים.

מדיה וקבצים בנושא אנטיכולינרגיות בוויקישיתוף

ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.