אנטוניו ראמון ויאראיגוסה (Antonio Ramón Villaraigosa; נולד ב-23 בינואר1953) הוא ראש העיר של לוס אנג'לס לשעבר, שכיהן בשנים 2005–2013. הלטיני הראשון בתפקיד מאז 1872.
ביוגרפיה
תחילת דרכו
נולד בשכונת מהגרים במזרח לוס אנג'לס שבקליפורניה בשם אנטוניו ראמון ויאר. אביו, שהיה מהגר ממקסיקו, נהג להכות את אמו, ובסופו של דבר עזב את הבית. ויאראיגוסה למד בתיכון קתולי לנערים בלוס אנג'לס, משם סולק לאחר שהיה מעורב בקטטה. הוא סיים את לימודיו התיכוניים בבית ספר ציבורי והמשיך ללימודים גבוהים במכללת מזרח לוס אנג'לס, משם עבר לאוניברסיטת קליפורניה, שם השלים תואר ראשון בהיסטוריה. לאחר מכן למד משפטים במוסד שאינו מוכר. ויאראיגוסה נכשל ארבע פעמים בבחינה של לשכת עורכי הדין, ומעולם לא קיבל רישיון לעסוק במשפטים. הוא שימש כפעיל בהתאחדות המורים של לוס אנג'לס (UTLA), משם נסללה דרכו לפוליטיקה הארצית.
קריירה פוליטית
ב-1994 נבחר ויאראיגוסה לחבר באספה הלאומית של קליפורניה. ארבע שנים לאחר מכן בחרו אותו חבריו לאספה לתפקיד יו"ר האספה. ב-2001 ניסה להתמודד על ראשות עיריית לוס אנג'לס מטעם הדמוקרטים, אך הובס על ידי ג'יימס האן, חברו למפלגה. ב-2003 התמודד על מושב במועצת עיריית לוס אנג'לס ונבחר לייצג את המחוז ה-14 של העיר. ב-2005 הדיח את ג'יימס האן, ראש העיר המכהן ממפלגתו שלו, ונבחר לראש העיר ה-41 של לוס אנג'לס. שיעור ההשתתפות בבחירות היה נמוך, וויאראיגוסה ניצח בעיקר בזכות קולות הלבנים וההיספאנים, והמיאוס מתפקודו של האן.
הוא החל את תפקידו ב-2005. נבחר לכהונה נוספת ב-2009, וסיים את כהונתו ב-2013. ירש אותו בתפקיד אריק גרסטי.
התמודדות לתפקיד המושל ב-2018
בנובמבר 2016, הודיע כי יתמודד על תפקיד מושל קליפורניה לאחר שג'רי בראון לא יכול היה להתמודד עקב חוק הגבלת קדנציות.
בבחירות שהתקיימו בנובמבר 2018, הגיע במקום השלישי במירוץ. לתפקיד נבחר גווין ניוסם.
חייו האישיים
ב-1974, בגיל 21 נולדה בתו הראשונה ו-ב-1975 נולדה בתו השנייה.[1]
ב-1987 נישא ויאראיגוסה, שנקרא אז אנטוניו ויאר לקורינה ראיגוסה (Corina Raigosa) והשניים עברו להשתמש בשם משפחה שמהווה איחוד של שמות המשפחה של שניהם - ויאראיגוסה. לזוג נולדו בן ובת. ב-2007 עסקה התקשורת בהרחבה בבעיותיהן האישיות. השניים התגרשו באותה שנה.
ב-2009 החל לנהל מערכת יחסים עם עיתונאית אמריקאית ומיס ארצות הברית לשנת 1994, לו פארקר. ב-2012 הם נפרדו.[2]
