בשנת 1929 הקים את השבועון הספרותי "אל-חאציד" (בערבית: الحاصد, "הקוצר"), אותו ערך עד שנת 1938. השבועון הציג פרשנות פוליטית, שכללה בין היתר ביקורת על הפשיזם האירופי ותמיכה בעצמאות מלאה לעיראק מבריטניה. תחת הנהגתו, הפך "אל-חאציד" לשבועון העיראקי החשוב ביותר.
שאול היה העיראקי הראשון שעסק בבעיות עממיות ודרש לבטל את הרעלה וכן שיפור מעמדן של הנשים. סיפוריו הראשונים פורסמו ב-1930 באנתולוגיה "היבול הראשון". ליקט ב-1937 אנתולוגיה של סיפורים קצרים מתורגמים בשם "סיפורי המערב". ספריו האחרים הם "בהמולה של העיר", 1955 וכרך שירים, "לחישות הזמן", 1956.[3]
שאול ראה עצמו יהודי עיראקי בן העם העיראקי; תחילה לא עלה לישראל עם גל העלייה הגדול של יהדות עיראק במבצע עזרא ונחמיה ב-1951, אך אחרי 20 שנה, בשנת 1971, עזב את עיראק לישראל[3][4] בשל רדיפת השלטון העיראקי אחר היהודים שנותרו.[5] בישראל כינס ופרסם את שיריו בערבית, וכן כתב ופרסם בשנת 1980 את האוטוביוגרפיה "סיפור חיי בארץ הנהריים", אשר פורסם בערבית ולא תורגם לעברית.[4]
