אנדריי פְּלָטוֹנוֹב (ברוסית: Андре́й Плато́нов; 16 או 28 באוגוסט1899 – 5 בינואר1951, ברית המועצות) היה שם העט של הסופר הסובייטיאנדריי פְּלָטוֹנוֹבִיץ' קְלימֶנְטוֹב (Андре́й Плато́нович Климе́нтов). פלטונוב היה קומוניסט, ולמרות זאת יצירותיו נאסרו והוא הוגדר כ"אויב מעמדי" בגין גישתו הספקנית כלפי הסטליניזם. בין יצירותיו המפורסמות "צֶ'בֶנְגּוּר" ו"חופרים יסודות".
ביוגרפיה
פלטונוב נולד למשפחת פועלים ענייה בקרבת העיר וורונז', ובצעירותו עבד כפועל. הוא השתתף במלחמת האזרחים ברוסיה ככתב צבאי וכעוזר לנהג קטר, ולאחר מכן החל ללמוד במכללה הפוליטכנית הנדסה אזרחית. באותן שנים, סוף העשור הראשון של המאה ה-20 והעשור השני, הוא החל לכתוב שירה, סיפורים ומאמרים, וב-1927 יצא לאור ספרו הראשון "הסכרים של יֶפִּיפַאן".
בתחילה התקבלו יצירותיו של פלטונוב באהדה, אך כעבור כמה שנים החל ממסד הביקורת־מטעם להתנגד להן בגין אי־התאמתן ל"ריאליזם הסוציאליסטי", עד שלבסוף הוא הוכרז כ"אויב מעמדי" ויצירותיו נאסרו לפרסום. במסגרת ההתנכלויות אליו נאסר בנו בשנת 1938, ורק כעבור שנתיים, לאחר שתדלנות מצד חברו הסופר מיכאיל שוֹלוֹחוֹב, שפנה בעניין ישירות לסטלין, הוא שוחרר. בן זה חלה בשחפת, נפטר ממנה והדביק את אביו במחלה, שגם הוא נפטר ממנה[1].
פלטונוב נותר אלמוני יחסית עד לשנות ה-60, שבמהלכן החלו כתביו להתפרסם.
