אנדרטת חטיבה 37

אנדרטת חטיבה 37
מידע כללי
סוג אנדרטה עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם חללי חטיבה 37
מיקום עין זיתים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ? – יוני 1969
תאריך פתיחה רשמי יוני 1969 עריכת הנתון בוויקינתונים
יוצר דינה ניר אבן-טוב
קואורדינטות 32°59′55″N 35°28′13″E / 32.998588888889°N 35.4702°E / 32.998588888889; 35.4702
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קיר ההנצחה באנדרטת חטיבה 37
טנק צנטוריון בחניון אנדרטת חטיבה 37

אנדרטת חטיבה 37 היא אנדרטה על גבעה בצד כביש מירון-צפת, ליד קדיתא, לזכר חללי חטיבת השריון 37.

הקמה

האנדרטה הוקמה בקרבת יערות עין זיתים במקום בו נערכה החטיבה בתקופת ההמתנה לפני פרוץ מלחמת ששת הימים. את פסל האנדרטה יצרה הפסלת דינה ניר–אבן-טוב מקיבוץ שער העמקים, שבעלה עודד, איש הסיירת של החטיבה, נהרג בקרב בשכם.[1] האנדרטה נחנכה ב-12 ביוני 1969, בטקס בנוכחות דוד אלעזר.[2]

האנדרטה, המתנשאת לגובה 9 מטר, ניצבת על גבעה הצופה מזרחה על צפת ומערבה על הר מירון. היא עשויה ממוטות מתכת היוצרים את האות שי"ן המסמלת את המילים ששת הימים, שריון, שלום, שמע ישראל ושדי המופיעה בכל מזוזה.

בסמוך לאנדרטה נמצא קיר הנצחה מאבני המקום ועליו חקוקים שמות 173 חללי החטיבה בכל מלחמות ישראל, ובהן מלחמת סיני (24 נופלים), ששת הימים (27 נופלים) ומלחמת יום הכיפורים (84 נופלים)[3] שבה נלחמה החטיבה ברמת הגולן וספגה אבדות כבדות. על לוח אבן חקוקות המילים ”לאחינו גיבורי התהילה” אשר נאמרו במקור בהספד בעל אותו שם שנשא מפקד חטיבה 7, שמואל גונן (גורודיש), לזכר חללי החטיבה שנפלו במלחמת ששת הימים.

למרגלות האנדרטה הוקם חניון ובו טנק צנטוריון. גן הזיכרון נחנך בשנת 1984 בעת ציון 30 שנה לחטיבה.[3]

אפשר להגיע למקום בדרך נוף מירון-עין זיתים היוצאת כ-350 מטר מזרחית לצומת מירון. מהחניון עולים במדרגות לאנדרטה כשבצידי הדרך תיאורים של הקרבות השונים בהם השתתפה החטיבה.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנדרטת חטיבה 37 בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ הושלמה אנדרטה לחללי יחידה שלחמה בגולן, על המשמר, 17 באפריל 1969
    הוקמה אנדרטה להנצחת זכרם של חיילי חטיבת השריון (מלואים), הצופה, 3 ביוני 1969
  2. ^ חטיבת שריון חנכה אנדרטה ביער עין זיתים, לזכר 27 חלליה, על המשמר, 13 ביוני 1969
  3. ^ 1 2 מנחם רהט, עוצבת ראם חנכה אתר הנצחה לחלליה, מעריב, 7 באוקטובר 1984