מיקום האנדרטה מאפשר צפייה בה גם ממרחק, ולנוסעים בכביש העולה לירושלים מכיוון עין כרם נדמה הקרון כאילו פורץ מתוך העצים שבפסגת ההר - דבר המעצים את המשמעות של האנדרטה.
רעיון דומה שימש כבסיס לאנדרטת קרון הרכבת בלווצובשטראסה שבברלין, לציון 63 משלוחים של יהודי ברלין, בעיקר לאושוויץ.[2]
על הקיר ליד האנדרטה חרוט ציטוט מעדותו של יעקב קשפיצקי שגורש לטרבלינקה, הצליח לברוח מהמחנה אך נהרג כלוחם במחתרת אי"ל במהלך מרד גטו ורשה.
על קשפיצקי
קשפיצקי נולד ב-1915, גורש מגטו ורשה לטרבלינקה באוגוסט 1942, בסלקציה נבחר לעבודה במחנה ולאחר 18 ימים הצליח לברוח כשהוא מתחבא בקרון בגדים. קשפיצקי חזר לוורשה ומסר בגטו את עדותו על השילוח וטרבלינקה. רחל אוירבך, מן המתעדים בארכיון עונג שבת, תיעדה במשך כשלושה חודשים את עדותו שפירטה את התנאים בקרונות, ההפרדה בין בני משפחה עם ההגעה למחנה, תהליך הרצח ותנאי חייהם של האסירים.
בגטו ורשה הצטרף קשפיצקי למחתרת הארגון היהודי הלוחם (אי"ל), ובמרד גטו ורשה לחם כחבר בקבוצת הנוער הציוני בראשותו של יעקב פרשקר. ב-22 באפריל 1943, ביום הרביעי למרד גטו ורשה, נהרג.
עדותו הוטמנה באדמת הגטו עם חומרי תיעוד נוספים בחלק השני של ארכיון עונג שבת, בפברואר 1943. חומרי התיעוד נמצאו בשנת 1950.[3]
