אמנון אהרוני נולד בירושלים וגדל בנתניה. הוא קיבל את התואר הראשון בפיזיקה ובמתמטיקה מהאוניברסיטה העברית בשנת 1964. התזה לתואר השני שלו, שהוגשה בשנת 1965 בהנחיית גדעון רכבי, עסקה בקירוב בורן עם גלים מעוותים לריאקציות גרעיניות. את הדוקטורט קיבל אהרוני מאוניברסיטת תל אביב בהנחיית יובל נאמן. נושא הדוקטורט: "אספקטים בהפרות של סימטריית היפוך זמן".[2]
אהרוני שימש חוקר בכיר בצה"ל ובמשרד הביטחון בשנים 1965–1972 ובמקביל עבד כאסיסטנט באוניברסיטת תל אביב. לאחר מכן נסע לארצות הברית לפוסט-דוקטורט באוניברסיטאות קורנל עם מיכאל פישר (אנ'),[9]הרווארד, אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו ובמעבדות בל במוריי היל.
הוא שב ארצה בשנת 1975 והצטרף לסגל אוניברסיטת תל אביב כפרופסור חבר לפיזיקה. בשנת 1979 קודם לפרופסור מן המניין. משנת 1990 הופקד על הקתדרה על שם משה נוסנצוייג בפיזיקה סטטיסטית. יצא לפנסיה כפרופסור אמריטוס בשנת 2006. בשנים 2003–2013 היה אהרוני גם פרופסור באוניברסיטת בן-גוריון, ומ-2013 עד 2019 היה פרופסור מחקר אמריטוס לפיזיקה שם.
במהלך השנים היה אהרוני פרופסור אורח וחוקר אורח במוסדות אקדמיים רבים. בין היתר באוניברסיטאות הרווארד, MIT, בוסטון וטוקיו, במכונים ללימודים מתקדמים בירושלים ובבייג'ינג ובמכון הבינלאומי לפיזיקה בנאטאל (ברזיל), פרופסור אורח בכיר באוניברסיטת צ'אנג קונג בטאיוואן וחוקר אורח במעבדות Bell, IBM, NTT, במעבדות לאומיות בארצות הברית, במרכז למדע חישובי בבייג'ינג ובמכון למדע בסיסי בדייז'און (קוריאה). מ-1987 עד 2013 כיהן אהרוני כפרופסור עמית באוניברסיטת אוסלו. מ-1987 הוא גם יועץ במכון ויצמן.[2]
אהרוני הוא אביהם של הפרופסור לפיזיקה עופר אהרוני,[10] הפסיכולוגית ד"ר תמר אהרוני והפרופסור למוזיקה עידו אהרוני.[11]
מחקריו
מעברי פאזה: אהרוני יישם את חבורת הרינורמליזציה על מנת לזהות ולאפיין מחלקות אוניברסליות של נקודות קריטיות (למשל במערכות דיפוליות או קוביות) ומולטיקריטיות (למשל ביקריטיות, טטראקריטיות).[9][12]
עבודתו בנושא מערכות אקראיות כללה מערכות עם שדות אקראיים[13][14]
וטיפול בשאלה של מיצוע עצמי.[15] אהרוני היה אחד הראשונים שהשתמשו בגאומטריה פרקטלית בכמה ענפים של הפיזיקה הסטטיסטית, במיוחד בקשר למבנים שונים שמופיעים בצבירים של מערכות פרקולטיביות,[16][17] עם יישומים בהפקת נפט.
מגנטיות קוונטית: אהרוני הציע הסבר למבנים ולדיאגרמת הפאזות של תחמוצות מגנטיות. זה כולל את המבנה המגנטי של הקופראטים, שבהם הופיעה לראשונה מוליכות-על בטמפרטורות גבוהות, ניבוי הפאזה של זכוכית ספין בחומרים הללו,[18] גילוי הסימטריה המיוחדת באינטראקציה של דז'יאלושינסקי-מוריה (הנקראת כיום הסימטריה של שכטמן-אנטין-וולמן-אהרוני)[19] ופאזות מסודרות של חומרים מולטיפרואיים שונים.[20]
פיזיקה מזוסקופית: אהרוני השתתף בדיונים קריטיים על האינטרפרומטר של אהרונוב-בוהם.[21][22][23] בשנים האחרונות הוא מתמקד באפקטים של האינטראקציה ספין-מסילה על זרמי המעבר והספין במערכות מזוסקופיות ספינטרוניות, כולל הצעות למסנני ספין שעשויים להתאים לעיבוד נתונים קוונטי.[24][25][26]
פרסומים
אהרוני חיבר שמונה ספרים וכתב יותר מ-450 מאמרים.[27] על פי גוגל סקולר, עבודותיו מצוטטות יותר מ-50,000 פעמים וה-H-index שלו הוא 87 (נכון לאוגוסט 2023).[28]
ספרים נבחרים
A. Aharony and J. Feder, editors. Fractals in Physics. Proceedings of a Conference, Vence, France (North Holland, Amsterdam, 1989)
D. Stauffer and A. Aharony. Introduction to Percolation Theory. Taylor and Francis, London (1992); revised 2nd edition (1994);[29]German translation: Perkolationstheorie, Eine Einführung, VCH, Weinheim (1995); Japanese translation: PA-KO RE-SHON NO KI HON GEN RI, Yoshiokashoten, Kyoto (2001).
A. Aharony and O. Entin-Wohlman, editors. Perspectives of Mesoscopic Physics. World Scientific, Singapore (2010)[30]
אמנון אהרוני ואורה אנטין-וולמן. פיזיקה של מצב מוצק. האוניברסיטה הפתוחה, ישראל (2018), 600 עמ';[31] תרגום לאנגלית: World Scientific, Singapore (2018)[32]
^ 12Aharony, A.; Fisher M. E. (1973) Critical Behavior of Magnets with Dipolar Interactions. I. Renormalization Group near Four Dimensions Physical Review B. 8 (7): 3323–3341.
^Aharony, A. (1976). Domb, C.; Green, M. S. (eds.). Dependence of universal critical behavior on symmetry and range of interaction Phase Transitions and Critical Phenomena. 6: 357–424.
^Aharony, A.; Imry Y.; Ma S. (1976). Lowering of Dimensionality in Phase Transitions with Random Fields Physical Review Letters. 37 (20): 1364–1367.
^Fishman, S.; Aharony A. (1979). Random field effects in disordered anisotropic antiferromagnets. Journal of Physics: Condensed Matter. 12 (18): L729–L733.
^Aharony, A.; Harris A. B. (1996) Absence of Self-Averaging and Universal Fluctuations in Random Systems near Critical Points. Physical Review Letters. 77 (18): 3700–3703.
^Gefen, Y.; Aharony A.; Alexander S. (1983) Anomalous Diffusion on Percolating Clusters Physical Review Letters. 50 (1): 77–80.
^Aizenman, M.; Duplantier B.; Aharony A. (1999). Path-Crossing Exponents and the External Perimeter in 2D Percolation. Physical Review Letters. 83 (7): 1359–1363.
^Aharony, A.; Birgeneau R. J.; Coniglio A.; Kastner M. A.; Stanley H. E. (1988). Magnetic phase diagram and magnetic pairing in doped La2CuO4. Physical Review Letters. 60 (13): 1330–1333.
^Lawes, G.; Harris A. B.; Kimura T.; Rogado N.; Cava R. J.; Aharony A.; Entin-Wohlman O.; Yildirim T.; Kenzelmann M.; Broholm C.; Ramirez A. P. (2005). Magnetically Driven Ferroelectric Order in Ni3V2O8. Physical Review Letters. 95 (8): 087205.
^Aharony, A.; Entin-Wohlman O.; Halperin B. I.; Imry Y. (2002). Phase measurement in the mesoscopic Aharonov-Bohm interferometer. Physical Review B. 66 (11): 115311.
^Entin-Wohlman, O.; Aharony A.; Imry Y.; Levinson Y.; Schiller A. (2002). Broken Unitarity and Phase Measurements in Aharonov-Bohm Interferometers. Physical Review Letters. 88 (16): 166801.
^Aharony, A.; Entin-Wohlman O.; Otsuka T.; Katsumoto S.; Aikawa H.; Kobayashi K. (2006). Breakdown of phase rigidity and variations of the Fano effect in closed Aharonov-Bohm interferometers. Physical Review B. 73 (19): 195329.
^Aharony, A.; Tokura Y.; Cohen G. Z.; Entin-Wohlman O.; Katsumoto S. (2011). Filtering and analyzing mobile qubit information via Rashba–Dresselhaus–Aharonov–Bohm interferometers. Physical Review B. 84 (3): 035323.
^Matityahu, S.; Aharony A.; Entin-Wohlman O.; Balseiro C. A. (2017). Spin filtering in all-electrical three-terminal interferometers. Physical Review B. 95 (8): 085411.
^Entin-Wohlman, O.; Shekhter R. I.; Jonson M.; Aharony A. (2020). Photovoltaic effect generated by spin-orbit interactions. Physical Review B. 101 (12): 121303(R).
