אמיר שגיא (נולד ב-22 במאי 1956) הוא פרופסור מן המניין בדרגת פרופסור מחקר בפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וחבר המחלקה למדעי החיים והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב. בעבר כיהן כדיקן הפקולטה למדעי הטבע. זוכה בפרס לנדאו למדעים ולמחקר לשנת 2014, בגין פעילות מדעית מצטיינת ותרומה לקידום המדע, בנושאי מחקריו (רבייה והתפתחות בחסרי חוליות). הוא נחשב למומחה בעל שם עולמי בנושא פיזיולוגיה ואנדוקרינולוגיה של חסרי חוליות.[1]
ביוגרפיה
שגיא נולד במושב בית זית לשרה ויעקב הוכמן. למד לתואר ראשון במחלקה למדעי בעלי חיים בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות, ולתואר שני באוקיינוגרפיה במסלול ביולוגיה ימית, באוניברסיטה העברית בירושלים, וסיים בהצטיינות. את התואר השלישי ביצע במסגרת התוכנית לחילופי סטודנטים בין האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת קליפורניה. את תואר הדוקטור קיבל בשנת 1989 מהמחלקה לביוכימיה במכון למדעי החיים של האוניברסיטה העברית בירושלים. את הפוסט דוקטורט עשה כעמית פולברייט וקרן BARD באוניברסיטת קונטיקט ובמעבדה לביולוגיה ימית בוודס-הול(אנ'). שגיא הוא חוקר בתחום אנדוקרינולוגיה השוואתית. בשנת 1992 התחיל ללמד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. ב-1996 מונה כמרצה בכיר במחלקה למדעי החיים, וב-2001 כפרופסור חבר. בשנת 2005 קודם להיות פרופסור מן המניין ובשנת 2018 מונה לפרופסור מחקר באוניברסיטת בן-גוריון. בין השנים 2004–2008 הקים את התוכנית לביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית במדעי החיים בקמפוס אילת וכיהן בראשה.[1]
בין השנים 1997–2001 כיהן כמופקד על הקתדרה ע"ש שוסטרמן לפיזיולוגיה[1], ומשנת 2010 מופקד על הקתדרה בביוכימיה יישומית על-שם לילי וסידני אולבאום באוניברסיטת בן-גוריון[2].
בשנת 2001 נבחר לסגן נשיא האגודה הבינלאומית לרבייה והתפתחות בחסרי חוליות. בין השנים 2011–2013 שימש כנשיא האגודה[2][1].
מחקריו
קבוצת המחקר שבראשה עומד שגיא גילתה הורמון אנדרוגני דמוי-אינסולין המאפשר גידול אוכלוסיות סרטני Macrobrachium rosenbergii(אנ')[א] זכריות או נקביות בלבד.[3] המחקר מצא שכאשר משתיקים את הגן המקדד של ההורמון בקרב סרטנים זכרים, הם הופכים לנקבות. בעקבות גילוי זה מצא שגיא, שכאשר מכליאים בין סרטן זכרי לבין סרטן זכרי שהפכו אותו לנקבה, הצאצאים הם זכריים בלבד.[3] פיתוח זה הוא השימוש המסחרי הראשון של RNAi בתחום חקלאות המים ויש לו השפעות כלכליות משמעותיות, מכיוון שסרטנים הם מוצרים חקלאיים מבוקשים ב-סין, תאילנד, וייטנאם ועוד. תעשיית הסחר נאמדת בכ-2.5 מיליארד דולר. המניפולציות שאינן בגדר הנדסה גנטית, עומדות לשימוש מסחרי אצל מגדלי הסרטנים ברחבי העולם, לאור העובדה שמיון ידני לפי מין, מהווה מגבלה מרכזית על היקף הייצור.[4]
בשנת 2006 הצליח שגיא, יחד עם דוקטור אמיר ברמן, לשחזר במעבדה את תהליך הפקת סידן אמורפי שאינו בצורת גביש אצל סרטנים כחולים.[5] בעקבות התגלית השתתף בהקמת חברת אמורפיקל, שמשווקת החל משנת 2013 תוסף סידן המבוסס על התגלית. בשנת 2007 עמד בראש מחקר על חסילון ימי מהמין Litopenaeus vannamei(אנ')[ב], במהלכו התגלה כי במין זה יש מחזור רבייתי בזכרים.[6]
בשנת 2013 הקים שגיא בשיתוף עם אוניברסיטת בן-גוריון וד"ר אסף שכטר את חברת ההזנק "אנזוטיק", המתמחה בייצור אוכלוסיות סרטנים כל נקביות, לשוק הגידול האינטנסיבי של סרטנים.
הנושאים שבהם חוקר שגיא הם בקרה של התמיינות זוויגית, רבייה, גדילה והתפתחות השלד החיצוני הסידני בחסרי חוליות, וכן שימוש באוכלוסיות חד זוויגיות לצורך הדברה ביולוגית.[7]
שגיא פרסם פרקים בספרים מקצועיים וכתבי עת בתחומי הפיזיולוגיה והאנדוקרינולוגיה המשווה, ובסך הכול פרסם מאז 1985 מעל ל-200 מאמרים מדעיים.[8]
פרסים והישגים
- בשנים 1997 ו-2007 זכה שגיא לפרסים על הצטיינות בהוראה מטעם אגודת הסטודנטים והפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטת בן-גוריון.[1][9]
- חמישה פטנטים נרשמו על ידי קבוצת המחקר של שגיא.[8]
- ב-2013 זכה בפרס החדשנות בתחום החקלאות הימית הגלובלית מטעם "Global Aquaculture Alliance" (אנ') בטקס שנערך בפריז שבצרפת.[10]
- ב-2014 זכה בפרס לנדאו למדעים ולמחקר מטעם מפעל הפיס, על פעילות מדעית מצטיינת ותרומה לקידום מדע החקלאות.[11]
- ב-2016 זכה בפרס המצוינות במחקר TCSERA של האגודה העולמית Crustacean Society בטקס שנערך בניו-אורליאנס, לואיזיאנה.[12]
- ב-2018 זכה בפרס היזמות של קרן יק"א עם חברת אנזוטיק וחברת פרונית הצפון.[13]
- ב-2022 זכה בפרס מחקר יישומי פורץ דרך באוניברסיטת בו גוריון.[14]
- ב- 2024 זכה בפרס מפעל חיים שהוענק במסגרת הכנס של ACEEU Asia-Pacific Triple שהתקיים במלזיה[15].
- ב-2024 זכה בהוקרה מטעם קרן BARD מטעם הקרן הדו-לאומית למחקר ופיתוח חקלאי ארצות הברית-ישראל[15].
קישורים חיצוניים
ביאורים
- ^ מדובר בסרטן הנהר הענק או סרטן המים המתוקים הענק, שהוא זן חשוב מבחינה מסחרית של סרטני מים מתוקים פלמוניים. סימוכין ראו כאן.
- ^ שם נרדף Penaeus vannamei, הידוע גם בשם שרימפס לבן פסיפי או שרימפס מלך, והוא זן של סרטנים במזרח האוקיינוס השקט הנלכדים או שמגדלים אותם למאכל. תפוצתו מהמדינה המקסיקנית סונורה ועד דרומה לצפון פרו.
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 4 5 פרופ' אמיר שגיא - נשיא האגודה הבינלאומית לרבייה והתפתחות בחסרי חוליות, באתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 02 פבר' 2011
- ^ 1 2 מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה, פרופ' אמיר שגיא זכה בפרס החדשנות של GAA בתחום החקלאות הימית, באתר הפורטל לחקלאות טבע וסביבה, 09-10-2013
- ^ 1 2 אורי בינדר, שיטה חדשה: הפיכת סרטנים מזכר לנקבה, באתר Nrg, 17/10/2012
- ^ פרופסור אמיר שגיא זכה בפרס החדשנות בתחום החקלאות הימית מטעם ארגון GAA באתר אוניברסיטת בן-גוריון
- ^ גלי וינרב, אמורפיקל שמפתחת סידן סיימה בהצלחה ניסוי קליני, באתר גלובס, 17 במרץ 2014
- ^ אוניברסיטת בן גוריון, חשיפה: התגלה זכר עם מחזור חודשי, באתר "הידען", 12 ביוני 2007
- ^ Welcome to The Lab of Amir Sagi - What do we study, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב - המחלקה למדעי החיים
- ^ 1 2 אוניברסיטת בן-גוריון בנגב - פרופ' אמיר שגיא - נשיא האגודה הבינלאומית לרבייה והתפתחות בחסרי חוליות, באתר in.bgu.ac.il
- ^ Prizes, Faculty of Natural Sciences
- ^ Responsible Seafood Innovation Awards - 2013 Amir Sagi, Ben Gurion University, Israel, Global Seafood Alliance
- ^ הזוכים בפרס לאמנויות ולמדעים ע"ש לנדאו 2014, באתר מפעל הפיס, 20 בנובמבר 2014
- ^ The Crustacean Society Excellence in Research Award, Journal of Crustacean Biology, Volume 36, November 1st 2016, pp. 863–864
- ^ פרס יק"א לחברת אנזוטיק ולחברת פרונית, באתר יוטיוב, 2019
- ^ הוענקו פרסי האוניברסיטה לחוקרים וחוקרות מצטיינים לשנת תשפ"ב, באתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 02 יוני, 2022
- ^ 1 2 גילוי ששווה 50 מיליון דולר: הזכייה היוקרתית של הפרופ' מאוניברסיטת בן גוריון, באתר וואלה כסף, 29.10.2024
.jpg)
