אמיל באלוג (במקור עד 1888 בלייר,[1] בהונגרית: Balog Emil; קצ'קמט, 1 באוגוסט 1872[2] – לונדון, 1963) היה מהנדס מכונות, מומחה לתחבורה, מחבר פרסומים רבים בתחום התחבורה, מחבר מערכת פרסומים מקצועיים עניפה, קצין מעוטר במלחמת העולם הראשונה, אביו של הכלכלן והפוליטיקאי הכלכלי תומאס באלוג, ברון באלוג (1905–1985).
ביוגרפיה
אמיל באלוג נולד במשפחה יהודית כבנם של לאסלו באלוג (בלייר) (1841–1928), סוחר טקסטיל, נשיא החברה קדישא בקצ'קמט, ושל לינה שוורץ (1851–1906)[3] הוא סיים את בית הספר הריאלי המלכותי ההונגרי בעיר הולדתו (1889). הוא השלים את השכלתו הגבוהה באוניברסיטת ההונגרית המלכותית יוז'ף (היום שמה אוניברסיטת בודפשט לטכנולוגיה ולכלכלה), שם קיבל תואר ב-1894.
- בשנים 1894–1896 השתתף באופן פעיל בהסבה של רכבת קרונית הסוסים של בודפשט לחשמליות.
- ב-1 בפברואר 1895, לפי הצעתו של אנטל שטלר נבחר לחבר קבוע באגודת המהנדסים והאדריכלים ההונגרית.[4]
- באותה שנה נכנס לשירות הרכבות הממלכתית המלכותית של הונגריה (היום: רכבות הונגריה (מ.א.ב))
- כמה חודשים לאחר מכן עבר לחברת הנדסת החשמל סימנס והאלסקה.
- לאחר מכן עבר לחברת מסילות הברזל של בודפשט.
- בשנת 1907 היה עוזר העורך של השבועון "המהנדס הכלכלי" (Gazdasági Mérnök), שנוסד על ידי בלה גונדה.
- במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת כסג"ם (סגן מאוגוסט 1917)[5] במנהלת הבנייה של בודפשט. במהלך המלחמה מינה אותו מועצת המנהלים של חברת מסילות הברזל של בודפשט למפקח (1915).[6]
- לאחר הקמת "חברת התחבורה של בודפשט הבירה" (.Budapest Székesfővárosi Közlekedési Rt), הפך לסגן המנהל הכללי של החברה.
- ב-30 בספטמבר 1931 פרש לגמלאות לפי בקשתו.[7]
במשך כשני עשורים, הוא היה עמית מערכת קבוע של:
- עיתון הרכבת והתחבורה (Vasuti és Közlekedési Közlöny)
- חבר המערכת של הלקסיקון הגדול גוטנברג
- חבר המערכת של הלקסיקון "זמנים חדשים" (Uj Idők)
משפחתו
אשתו הייתה אווה לוי (1879–1954), בתם של הפילולוג ברנאט לוי ושל מינה קליינמן, לה נישא ב-9 באפריל 1904 בבודפשט.[8] גיסו לאיוש לוי (1875–1961) היה רופא פנימי.
ילדיהם:
- תומאס באלוג (1905–1985) כלכלן
- ג'רג' דנש באלוג (1912–?)
כתביו ופרסומיו (מבחר)
- רכבת החשמלית העירונית של פרנקפורט. (ביקורת פוליטכנית, 1899, 7)
- מנהרת סימפלון. (ביקורת פוליטכנית, 1899, 24)
- רכבת גורנרגראט. (ביקורת פוליטכנית, 1899, 31)
- על הפעלתן של רכבות חשמליות אמריקאיות. (ביקורת פוליטכנית, 1899, 32)
- רכבת יונגפראו. (כתב העת של החברה ההונגרית של מהנדסים ואדריכלים, 1903, 6)
- עשרים וחמש שנות ההיסטוריה של הרכבות החשמליות . (1905)
- יתרונות של הפעלת רכבת חשמלית. (תעשיית הבניין, 1906, 48)
- בלאי מעטפת של מסילות. (כתב העת של החברה ההונגרית של מהנדסים ואדריכלים, 1911, 13, עמ' 181–189)
- לגבי בלאי מעטפת של מסילות. (מהנדס כלכלי, 1914, 18)
- מניעת תאונות דרכים והרכבת. (שבועון רכבת ומשלוח, 1927, 9–12)
- על BESZKÁRT. (בודפשט, 1932)
- התפתחות תחבורה הרכבת של בודפשט 1865–1922 ועשר שנים של BESZKÁRT 1923–1933 (1934)
- תעריפים עבור החשמליות של בודפשט. (כתב העת של החברה ההונגרית של מהנדסים ואדריכלים, 1937, כרך 71, מספרים 23–26)
פרסים והוקרה
- עיטור צלב הצטיינות מוכתר זהב על סרט מדליית האבירות (1918)[9]
לקריאה נוספת
- Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (נתוניו במאגרי המוזיאון הספרותי פטפי)
- Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002, a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János (פאל גויאש: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים - סדרה חדשה I-XIX. בודפשט: אגודת הספרנים והארכיונאים ההונגרים. 1939–1944, 1990–2002)
- Gutenberg nagy lexikon. Minden ismeretek tára I–X. (elkészült rész: A–Felméri), Budapest, Nagy Lexikon Kiadóhivatal, 1931–1932. (הלקסיקון הגדול גוטנברג)
- Uj Idők lexikona I–XXIV. (szerk.) Dr. Balla Antal – Dr. Benedek László – Dr. Bacsó Jenő – Dr. Angeli Ottó. Budapest: Singer és Wolfner Irodalmi Intézet Rt. 1936–1942. (לקסיקון של זמנים חדשים I–XXIV. עורכים ד"ר אנטל באלה - ד"ר לאסלו בנדק - ד"רינה באצ'ו - ד"ר אוטו אנגלי. בודפשט: הוצאת המכון לספרות זינגר וולפנר 1936–1942)
ראו גם
- Ki-kicsoda? Kortársak lexikona, h. n. [Budapest], Béta Irodalmi Rt., é. n. [1937] (מיהו מי? לקסיקון אנשים בני זמננו)
- Révai nagy lexikona II. kötet (Arány–Beke). Budapest: Révai Testvérek Irodalmi Intézet Részvénytársaság. 1911. (הלקסיקון הגדול של רוואי)
הערות שוליים
