ערך מחפש מקורות
	רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

אלקטרה (ביוונית: Ηλέκτρα) הוא מחזה טראגי יווני של סופוקלס. התאריך בו הוא נכתב לא ידוע, דמיון בסגנון הכתיבה עם המחזות "פילוקטטס" (409 לפני הספירה) ו"אדיפוס בקולונוס" (401 לפני הספירה) מוביל חוקרי ספרות להניח כי הוא נכתב לקראת סוף הקריירה של סופוקלס. המחזה סובב סביב דמותה של אלקטרה, וסביב נקמתם שלה ושל אחיה אורסטס באימם קליטמנסטרה ובאביהם החורג אייגיסתוס.

כאשר המלך אגממנון חוזר ממלחמת טרויה עם פילגשו הטרייה קסנדרה, אשתו קליטמנסטרה (שלקחה לה למאהב את אייגיסתוס, דודנו של אגממנון) הורגת אותם. קליטמנסטרה מאמינה כי הניאוף היה מוצדק, מכיוון שאגממנון הקריב את בתם איפיגניה לפני המלחמה, כפי שהצטווה על ידי האלים. אלקטרה, בתו של אגממנון וקליטמנסטרה, הצילה את אחיה התינוק אורסטס מאימהּ על ידי ששלחה אותו לסטרופיאוס מלך פוקיס. המחזה מתחיל שנים מאוחר יותר כשחוזר אורסטס כאדם בוגר עם מזימה לנקמה.

אורסטס מגיע עם חברו פילאדס, בנו של סטרופיאוס, ופדגוג, כלומר חונך (משרת ותיק של אורסטס, שלקח אותו מאלקטרה לסטרופיאוס). מזימתם היא להביא את החונך להכריז שאורסטס מת בתאונת מרכבה, וששני אנשים (שהם לאמיתו של דבר אורסטס ופילאדס) יגיעו זמן קצר לאחר מכן להגיש את צנצנת האפר של שרידי גופתו.

אלקטרה מתאבלת על אביה, בתחילה לבדה, ואז (בשירה) עם מקהלה שמתלווה אליה. היא מקוננת במרירות, בתחילה בפני אחותה כריסותמיס על שהיא משוכנת באותו בית עם מרצחי אביה, ולאחר מכן בפני אימהּ על רצח אביה. תקוותה היחידה היא שיום אחד יופיע אחיה לנקום. כאשר מגיע השליח עם בשורות על מות אורסטס, נושמת קליטמנסטרה לרווחה. אלקטרה לעומת זאת שבורה מהידיעה. כריסוטמיס אז נכנסת: היא ראתה מְנָחוֹת על קברו של אגממנון ומבינה שאורסטס חזר. אלקטרה מבטלת את טיעוניה, בטוחה שאורסטס מת. לפתע היא פונה אל אחותה עם הצעה להרוג את אייגיסתוס, אולם כריסותמיס מסרבת לעזור בטענה כי התוכנית אינה מעשית.

אחרי שירת המקהלה מגיע אורסטס, אוחז בידו צנצנת שמכילה לכאורה את אפר גופתו. הוא אינו מזהה את אלקטרה, וגם היא אינה מזהה אותו. הוא מוסר לה את צנצנת האפר והיא מבכה אותה בקינה גדולה, לא מודעת כי למעשה אחיה חי וניצב מולה. לאחר שאורסטס מבין את האמת, הוא חושף את זהותו בפני אחותו הנסערת. היא יוצאת מגדרה מרוב שמחה על שהוא חי, אולם בהתרגשותם הם כמעט חושפים את זהותו, והחונך יוצא מהארמון על מנת לזרז אותם. אורסטס ופילאדס נכנסים לבית ורוצחים את אמו קליטמנסטרה. כשאייגיסתוס חוזר לביתו, הם מניחים את גופתה בזריזות תחת סדין ומציגים לו אותה כגופתו של אורסטס. הוא מרים את הכיסוי ונוכח מי נמצא תחתיו, ואז אורסטס מגלה לו מי הוא. הם מובילים את אייגיסתוס לאח ההסקה והורגים אותו שם - אותו מקום שבו מצא אגממנון את מותו. המחזה נגמר עם הסצנה הזו, לפני שמוכרז מותו של אייגיסתוס.

סיפור נקמתו של אורסטס מופיע בסוף האפוס "נוסטוי", והאירועים מסופרים גם באודיסיאה. נושא זה היה פופולרי בטרגדיות היווניות, ויש גרסאות ששרדו מכל שלושת כותבי הטרגדיות היווניות הגדולים: אייסכילוס, סופוקלס, ואוריפידס. הראשון והארוך ביותר הוא נושאות הנסכים בטרילוגיה האורסטיאה של אייסכילוס (458 לפני הספירה). אוריפידס כתב את המחזה אלקטרה. הוא מספר גרסה שונה מאוד של הסיפור מזו של סופוקלס למרות ששניהם נכתבו פחות או יותר באותו הזמן בקירוב.

בשנת 2014 המחזה הועלה בתיאטרון הקאמרי, על פי תרגום מאת אהרן שבתאי, בבימוי כפיר אזולאי, בתפקיד אלקטרה - אולה שור סלקטר, בתפקיד אורסטס- אודי רוטשילד.

• לואיס קמפבל, 1883
• ריצ'רד ס.ג'ב, 1904 טקסט מלא
• פרנסיס סטור, 1912
• א.פ. וולטינג, 1953
• דייוויד גרן, 1957
• ה.ד.פ. קיטו, 1962
• ג'יי.ה. קלס, 1973
• פרנק מקגווינס, 1997
• הנרי טיילור, 1998
• אן קרסון, 2001
• ג'ני מארץ', 2001
• ג. תיאודורידיס, 2006 טקסט מלא

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אלקטרה (סופוקלס)
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אלקטרה (סופוקלס)

• אלקטרה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)

מחזות סופוקלס
אדיפוס המלך • אדיפוס בקולונוס • אנטיגונה • איאס • נשי טראכיס • אלקטרה • פילוקטטס