PROFILPELAJAR.COM

אליעזר שלוסברג
לידה	29 ביוני 1956 (בן 68); כ׳ בתמוז תשט״ז
ענף מדעי	ערבית; מדעי הרוח
מקום מגורים	פתח תקווה, ישראל
מקום לימודים	אוניברסיטת בר-אילן
מוסדות	אוניברסיטת בר-אילן
צאצאים	3

אליעזר שלוסברג (נולד ב־29 ביוני 1956, כ' בתמוז תשט"ז) הוא פרופסור מן המניין לערבית^[1] המשמש כדקאן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת בר־אילן משנת 2017^[2].

ביוגרפיה

שלוסברג נולד ב־1956, בתל אביב, למנחם ולאה שלוסברג. התחנך בבית הספר היסודי "בר־אילן" בעיר ולמד בתיכון העירוני־דתי "צייטלין". בשנת 1974 התגייס לצה"ל, שירת ביחידת האיסוף "חצב" של חיל המודיעין, ובשנת 1978 השתחרר לאחר שחתם קבע לשנה נוספת.

בשנת 1981 סיים בהצטיינות תואר ראשון דו־חוגי במחלקות לערבית וללשון עברית. במקביל ללימודיו לתואר הראשון (1979–1981) למד במכון הגבוה לתורה של אוניברסיטת בר־אילן. אחר כך המשיך בלימודיו במסלול הישיר לתואר שלישי, ובין השנים 1982–1989 השלים את התואר השלישי במחלקה לערבית של אוניברסיטת בר־אילן. עבודת הדוקטורט שלו נכתבה בהדרכת פרופ' אוריאל סימון וד"ר חגי בן־שמאי ועסקה בפירושו של רב סעדיה גאון לספר דניאל^[3].

בין השנים 1999–2007 ו־2010–2012 כיהן כראש המחלקה לערבית באוניברסיטת בר־אילן. משנת 2012 ועד שנת 2016 שימש סגן דקן בית הספר ללימודים מתקדמים^[4]. בשנת 2013 שימש כנציג הפרופסורים החברים במועצה האקדמית העליונה של האוניברסיטה והחל מ־1 בינואר 2017 הוא מכהן כדקאן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת בר־אילן.

בשנת 1991 החל ללמד בחוג לערבית במכללת "בית ברל" במקביל לעבודתו באוניברסיטת בר־אילן. בשנת 2000 פרש ממנו בשל מינויו לראש המחלקה לערבית באוניברסיטת בר־אילן. בין השנים 1994–2017 לימד גם בחוג למחשבת ישראל במכללת "אורות ישראל"^[5] שבאלקנה. עד שנת 2022 היה חבר ב"מועצה האקדמית העליונה" של המכללה וחבר במערכת כתב העת "אורשת", היו"ל מטעמה^[6].

בין השנים 2013–2019 כיהן כיושב ראש ועדת המקצוע להוראת ערבית ואסלאם במשרד החינוך לסקטור היהודי.

שלוסברג היה גם חבר הנהלת "המכון לחקר המחתרות ע"ש מנחם בגין" באוניברסיטת בר־אילן; חבר בוועדת המשמעת לסטודנטים (2006–2009); ראש אקדמי של תוכנית "יריחו" – במסגרת התוכניות לזרועות הביטחון במינהל המכללות באוניברסיטה (2009–2010); חבר בוועדת ההוראה האוניברסיטאית (2007–2010); חבר בוועדת הקבע של בית הספר ללימודים מתקדמים (2010–2015); חבר בוועדת המשנֶה לתואר שלישי למדעי היהדות והרוח של בית הספר ללימודים מתקדמים וחבר בוועדה לשמירה על אָפְיָהּ של האוניברסיטה (2012–2013). הוא חבר במערכת כתב העת "תימא" לחקר יהדות תימן ותרבותה^[7], וכן במערכת כתב העת "מעיינות" היו"ל על ידי מכללת תלפיות (2022).

שלוסברג מלמד במחלקה לערבית באוניברסיטת בר־אילן משנת 1981, ובינואר 2017 מונה לדקאן הפקולטה למדעי הרוח.

חיים אישיים

מתגורר בפתח תקווה, נשוי לשרונה, ולהם שלושה ילדים.

מחקריו

מחקריו עוסקים בלשון הערבית־היהודית של ימי־הביניים ובתרבותה, ובעיקר בפרשנות המקרא שנכתבה בלשון זו בימי־הביניים. הוא עסק רבות בתרגומים ובפירושים של פרשנים שחיברו את חיבוריהם בלשון הערבית־היהודית, דוגמת רב סעדיה גאון, יפת בן עֵלי, ר' תנחום הירושלמי ור' יהודה אבן בלעם, במקורותיהם ובהשפעתם. הוא השווה במחקריו את הפירושים הנ"ל לפירושים מקבילים שנכתבו באותה תקופה, ובכלל זה כאלה שנכתבו בלשון העברית, דוגמת פירושיהם של רש"י, ראב"ע ורד"ק, ולחיבורי הדקדוק המרכזיים של ימי־הביניים, דוגמת אלה של ר' יהודה חיוג' ור' יונה אבן ג'נאח. כמו כן פעל שלוסברג להנגיש לציבור הלומדים והחוקרים חיבורים שלא ראו אור בדפוס, או שלא הונגשו לציבור הרחב, בעיקר בשל מגבלות שפה, ולכן חלק גדול מספריו וממאמריו כוללים טקסטים מימי־הביניים שראו בהם אור לראשונה.

רב סעדיה גאון

מרבית ממחקריו הוקדשו ליצירתו הפרשנית של רב סעדיה גאון. הוא הקדיש עשרות מאמרים לתרגומו של רס"ג למקרא, במטרה לחשוף את מקורותיו, את התחכום והמקוריות של דרכי תרגומו, ואת השפעתו על הדורות הרבים של פרשני מקרא שחיו ופעלו אחריו, הן אלה שכתבו בלשון הערבית־היהודית והן אלה שכתבו בלשון העברית. במחקרים הציג את בקיאותו של רס"ג בלשון הערבית ובתרבות המוסלמית. כמו כן הוכיח את השימוש שעשה רס"ג במבנים תחביריים המשתייכים למשלב הסגנוני הגבוה של הלשון הערבית, דוגמת משפט התנאי חסר מילית התנאי ("ג'ואב אלאמר"). במחקריו ביקש להעמיד על הסיבות שהניעו את רס"ג לחבר את יצירותיו, הצביע על חתירתו של רס"ג להנהגה ולמנהיגות, מתוך תחושה אישית כי הוא זה שנועד להוביל את העם היהודי ולהנחותו בזמני קושי ומצוקה דתית, הגובלת בכפירה.

יפת בן עֵלי הקראי

שלוסברג הוכיח את חשיבותו של יפת כפרשן ואת השפעתו הרבה על פרשנות המקרא בימי־הביניים, הן זו הקראית והן זו הרבנית. המהדורה הביקורתית של פירוש יפת לספר הושע, שאותה פרסם יחד עם פרופ' מאירה פוליאק, נחשבת לאחד המחקרים החשובים ביותר שנכתבו על יפת ועל יצירתו. במספר מאמרים עסק בתרגומים לעברית של פירושי יפת שנעשו בביזנטיון, תוך השוואתם אל כתבי־יד בערבית־יהודית של אותם פירושים. לתרגומים אלה חשיבות רבה במישור הפרשני, במישור הַקְּשָׁרים בין קראי ביזנטיון לקראי ארץ ישראל, ובנוגע להתפתחות הלשון העברית שם^[8].

מדרשי תימן

במחקריו על מדרשי תימן עמד שלוסברג על מאפייניהם של מדרשי תימן, ובין היתר על יחסם לפירושי רב סעדיה גאון. תשומת לב מיוחדת הקדיש לדור הביניים של מדרשי תימן, אלה שנכתבו בין המדרשים הקלאסיים, שלשונם עברית וערבית ושהתבססו על דרשות חז"ל, על כתבי הגאונים ועל חיבוריהם של חכמי ספרד (במאות ה־13 עד ה־15), לבין המדרשים החדשים, שנכתבו כמעט לחלוטין בלשון העברית ושהתבססו על הדרש, הרמז והסוד^[9].

במחקריו הוכיח שלוסברג, בהסתמך על ראיות סגנוניות, לשוניות ואחרות, כי מוצאו של ר' אברהם בן שלמה מתימן, וכי יש למנות אותו בין החשובים שבפרשני המקרא בתימן.

הפולמוס שניהלו היהודים, בעיקר בימי־הביניים

מחקריו של שלוסברג בתחום זה עסקו בפולמוסים שניהלו רס"ג, ר' מימון אבי הרמב"ם, הרמב"ם, חכמי תימן ואחרים נגד האסלאם. כמו כן הוכיח במספר מאמרים את השתקפותו של הפולמוס המוסלמי הימי־ביניימי בחיבורים מן העת החדשה, ועמד על השינויים שהוא עובר לאורך השנים.

פרסומיו

שלוסברג פרסם למעלה מ־150 מאמרים בעברית, באנגלית, בערבית ובגרמנית, וביניהם:

"יחסו של רס"ג לאסלאם", דעת, 25 (תש"ן), עמ' 51–21^[10].
"פולמוסו של רב סעדיה גאון נגד הנצרות", בתוך: י' בלאו וד' דורון (עורכים), מסורת ושינוי בתרבות הערבית־היהודית של ימי־הביניים, הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, רמת־גן תש"ס, עמ' 262–243^[11].
“Ten Observations on Rhetoric and Expression by R.Saadia Gaon”, in: Journal of Semitic Studies, vol. 38, no. 2 (1993), pp. 269–277.
"ألحاخام سعيد بن يوسف الفيومي: أللغة العربية والحضارة الإسلامية في مؤلفاته", ألكرمل, ١٥ (١٩٩٤), صص. ٨٧–١٠٤.
"פירושי רס"ג במדרשי תימן המאוחרים", בתוך: משה בר־אשר וחיים א' כהן (עורכים), מַשְׂאַת אַהֲרֹן – מחקרים בלשון מוגשים לאהרן דותן, ירושלים תש"ע, עמ' 521–498.
"Das Bild des Mose im `Trostbrief` Rabbi Maimons (des Vaters Mose ben Maimons)", Judaica – Beiträge zum Verstehen des Judentums, 65 (2009), pp. 140–157.
"Between Old and New in Yemenite Midrashic Literature", Review of Rabbinical Judaism, 23 (2020), pp. 74–87.
אליעזר שלוסברג, "פירושו של ר' אברהם בן שלמה התימני לספר עובדיה (מהדורה מוערת ומתוקנת)", בין עבר לערב, יב (תש"פ), עמ' 111–86.

לקריאה נוספת

פרופ' אליעזר שלוסברג (בשיתוף עם פרופ' מאירה פוליאק), פירוש יפת בן עלי לספר הושע – מהדורה מוערת, הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, רמת־גן תשס"ט^[12].
פרופ' אליעזר שלוסברג, פירוש ר' אברהם בן שלמה התימני לספר ישעיהו – מהדורה מוערת, הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, רמת־גן תשע"ה^[13].
פרופ' אליעזר שלוסברג (בשיתוף עם פרופ' מאירה פוליאק), פירוש יפת בן עלי לספר צפניה – מהדורה מוערת, הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, רמת־גן תש"פ^[14].