אליס בראון צ'יטנדן (באנגלית: Alice Brown Chittenden; 14 באוקטובר1859 - 13 באוקטובר1944) הייתה ציירת אמריקאית, שפעלה בסן פרנסיסקו, קליפורניה, והתמחתה בפרחים, דיוקנאות ונופים. היא לימדה במכון מארק הופקינס לאמנות (המכון לאמנות בסן פרנסיסקו) משנת 1897 עד 1941.
חיים אישיים
אליס צ'יטנדן נולדה בברוקפורט, ניו יורק ב-14 באוקטובר 1859[1] לג'וזף גלדינג צ'יטנדן ואן מרי גרין צ'יטנדן. הוריה עברו לסן פרנסיסקו בשנת 1858 מניו יורק, אך אמה חזרה לניו יורק כדי לחכות ללידתה. הייתה לה אחות קארי, שהייתה צעירה ממנה בשנתיים.
אביה עבד בתעשיית העץ בסן פרנסיסקו. היא למדה בבית הספר של דנמן וזכתה במדליית כסף על היותה בראש כיתתה כשסיימה את לימודיה בשנת 1876. היא למדה אצל וירג'יל ויליאמס בבית הספר לעיצוב (בהווה, המכון לאמנות בסן פרנסיסקו) משנת 1880 עד 1882. וקיבלה מדליות לציור.[2]
אליס צ'יטנדן, ורדים, 1906
היא נישאה לצ'ארלס פרשל אוברטון בשנת 1886 אך עזבה אותו וחזרה לבית הוריה בשנת 1887, כמה חודשים לפני שנולדה בתה מרים אוברטון בשנת 1887. אוברטון הפך לסגן הנשיא ומנהל חברת הדגים יוניון בסן פרנסיסקו. אליס התגרשה בשנת 1900 כאשר היא ובתה, מרים, התגוררו עם אמה ברחוב אוקטביה בסן פרנסיסקו. אחותה קארי ומשפחתה התגוררו גם הם עם הוריה. בעלה של קארי היה ויליאם טיילור, רב חובל בים. אליס צ'יטרדן מעולם לא התחתנה בשנית.[3]
אישה חדשה
ככל שהזדמנויות החינוך הועמדו לרשותן יותר במאה ה-19, הפכו אמניות נשים לחלק מארגונים מקצועיים, כולל הקמת עמותות אמנות משלהן. יצירות אמנות שנעשו על ידי נשים נחשבו כנחותות, וכדי לסייע להתגבר על כך הן הפכו ל"קולניות ובטוחות יותר ויותר" בקידום עבודותיהן, וכך הפכו לחלק מהדימוי המתהווה של "האישה החדשה" המשכילה, המודרנית והחופשית יותר. אמניות, "מילאו תפקיד מכריע בייצוג "האישה החדשה", הן על ידי רישום תמונות של האייקון והן על ידי שינוי דרך חייהן."[4]
אליס צ'יטנדן הדגימה את "האישה החדשה" באמצעות האקטיביזם שלה לרפורמה חברתית, בזכות הבחירה ותנועה.[5]
קריירה
היא ציירה לאורך כל חייה. אף על פי שהיא נסעה לחוף המזרחי של ארצות הברית, איטליה וצרפת כדי ללמוד במהלך חייה, הקריירה שלה מעוגנת בסן פרנסיסקו שם היא נחשבה לציירת גדולה שנאמר עליה כי היא "מגלמת גאון רב עוצמה" באמצעות "קסם המכחול שלה."
היא יצרה ציורים רבים של פרחים, בעיקר ורדים, חרציות ואדמוניות. מפעל חייה היה סדרה של יותר מ-256 ציורים בוטניים של 350 זנים של פרחי בר בקליפורניה במשך 50 שנה.[6]
אליס צ'יטנדן, דיוקן של ביתה, מרים, 1893
אליס צ'יטנדן נבחרה לציירת הפרחים המובילה של אמריקה, במארס 1895. היא אספה דגימות רבות בעצמה באופן מקומי באזור מפרץ סן פרנסיסקו, אך גם במהלך נסיעות ארוכות דרך הרי סיירה נבדה או מדבריות דרום קליפורניה. ציורים אלה נצבעו בעזרת צבעי שמן על נייר. היא קיבלה סיוע מחברתה אליס איסטווד, שהייתה אוצרת הבוטניקה באקדמיה למדעים בקליפורניה בסן פרנסיסקו.[7]
עבודותיה היו כה מדויקות עד שהוסיפו לא רק לאמנות, אלא גם לתחום המדע.
היא ציירה גם דיוקנאות רבים, לעיתים קרובות עם צבעי פסטל. היא עשתה דיוקנאות של ג'יימס וו. מרשל, רוברט גורדון ספול, נשיא אוניברסיטת קליפורניה, והשופט ג'ון ה. בולט. כמו כן ציירה גם נופים רבים.
בשנות השמונים של המאה ה-19 היה לה סטודיו בסן פרנסיסקו בקומה הרביעית בבניין פלן.
אליס צ'יטנדן הציגה שני ציורים (אחד חרציות ושני ורדים) בבניין "מדינת קליפורניה" בתערוכה הקולומביאנית העולמית בשנת 1893 בשיקגו, אילינוי. בשנת 1885 קיימה האגודה לאמנות בסן פרנסיסקו תערוכה של כל הנשים, שנחשבה התערוכה הגדולה הראשונה מסוגה בארצות הברית, שכללה את עבודותיה של צ'יטנדן.
היא לימדה אמנות החל משנת 1897 בבית הספר לאומנויות הופקינס (לימים בית הספר לעיצוב בקליפורניה) באוניברסיטת קליפורניה ובשנת 1902 הרצתה במכון ברוקלין על "פרחי בר בקליפורניה". בשנת 1907 עד 1918 הייתה אליס צ'יטנדן פרופסור לרישום בבית הספר לעיצוב בקליפורניה.
בשנת 1941 פרשה מתפקידה בהוראה בבית הספר לאמנויות יפות בקליפורניה, והייתה חברה לחיים באיגוד האמנות בסן פרנסיסקו במשך הקריירה הנכבדה שלה.
^Laura R. Prieto. At Home in the Studio: The Professionalization of Women Artists in America. Harvard University Press; 2001. ISBN 978-0-674-00486-3. pp. 145–146.
