אליהו טמלר (כונה "יהושע"; 25 באוגוסט 1919 – 30 באפריל 1948) היה לוחם ומפקד במחתרת האצ"ל. הוביל מספר רב של פעולות נגד הכובש הבריטי שכללו החרמות נשק וחבלה בתשתיות של השלטון העברי והבריטי בארץ. נהרג במערכה לשחרור יפו.
קורות חיים
אליהו אדי טמלר נולד ב-1919 בזאסטוונה שברומניה (בתחומי אוקראינה של ימינו) לאברהם וסבינה טמלר. למד בבית ספר עממי בעיר הולדתו ובגימנסיה בעיר השכנה צ'רנוביץ. אביו היה פעיל ציוני, מה שהביא את טמלר להצטרף לתנועת הנוער "חשמונאים".
ב-1939 עלה לארץ כמעפיל באניה פאריטה, שהפליגה מנמל קונסטנצה ב-12 ביולי כשעל סיפונה 857 פעילי תנועת בית"ר, ולאחר 42 ימי הפלגה קשים עגנה בחוף תל אביב. עם הגיעו הצטרף טמלר לפלוגות בית"ר שפעלו בארץ ובהמשך למחתרת אצ"ל והיה פעיל בשורותיו. ב-1942 נעצר על ידי הבריטים בחיפה ונשלח למחנה מעצר ליד מזרע משם שוחרר במרץ 1943. לאחר שחרורו מונה למפקד הפעילות המבצעית של האצ"ל במחוז פתח-תקוה ובהמשך במחוז תל אביב. במסגרת תפקידו זה תכנן והוציא לפועל מספר רב של פעולות כנגד השלטונות הבריטים ושלטונות הישוב:
- החרמת משאית חומרי נפץ בדרך למחצבות מגדל צדק.
- פיצוץ עמודי תקשורת באזור פתח תקווה (1945)
- החרמת נשק ממחסני הצבא הבריטי בסרפנד[1].
- התקפה על משרדי העלייה והמכס בחיפה (12 בפברואר 1944)
- פיצוץ קווי נפט (מאי 1945)
- החרמת חומרי נפץ ממחסני חברת סולל בונה (אוגוסט 1945)
- התקפה על משטרת חיפה (29 בספטמבר 1945)
- התקפה על תחנת הרכבת לוד במסגרת ליל הרכבות (1 בנובמבר 1945)
- חבלה בבניין הבולשת הבריטית ביפו (27 בדצמבר 1945)
- החרמת נשק במחנה בריטי ליד רחובות[2].
ב-2 באפריל 1946, כשחיכה לחוזרים מההתקפה על מתקני הרכבת בדרום[3], נתפס על ידי הבריטים כשהוא נושא נשק, נשפט לשבע שנות מאסר ונכלא בבית הסוהר המרכזי בירושלים[4]. ב-20 בפברואר 1948 הצליח, יחד עם עוד 11 אסירים נוספים ממחתרות אצ"ל ולח"י, לחפור מנהרה ולברוח מהכלא. אחרי בריחתו זו מונה לתפקיד מרכזי במטה הארצי של האצ"ל. במסגרת זו פעל להוצאת נשק וחומרי נפץ ממחנות בריטים:
- פעולה נגד הכפר קאקון (8 במרץ 1948)
- החרמת פגזי מרגמה מרכבת בריטית כשחנתה ליד בנימינה (אפריל 1948)
- החרמת נשק ממחנה 80 (6 באפריל 1948)
ב-25 באפריל 1948 היה טמלר בין מפקדי האצ"ל בפעולה לשחרור יפו. במהלך פעולה זו נפגע מפגז בריטי ונהרג. מנחם בגין, שהכירו מקרוב ספד לו: אליהו הלך - לא היה טוב ממנו בארגון. הובא לקבורה בחלקה הצבאית בבית הקברות נחלת יצחק.
ראו גם
לקריאה נוספת
- משה בן-שאול, מעלות לוחמים - עשרים ושלשה פרקי לוחמים, הוצאת הדר, 1967, עמודים 202–217
- בנימין עדות, אליהו טמלר, גונדר יהושע - ברית חיילי הארגון הצבאי הלאומי, "הוצאת אותפז"
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "אליהו טמלר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך י (1959), עמ' 3643
- גונדר אליה טמלר (סנד) ז"ל (אורכב 18.02.2020 בארכיון Wayback Machine), באתר מוזיאון האצ"ל
- קורות החיים של אליהו טמלר, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- אליהו טמלר, באתר עמותת לח"י
- ההתקפה על המחנה הצבאי בצריפין (סרפנד), באתר "מכללת הרצוג"
- אליהו טמלר (גונדר יהושע) - דיוקן, בארכיון מכון ז'בוטינסקי
- ציון לנופלים - אליהו טמלר, חרות, 5 במאי 1949
- א-צור, בדמם שחררו את יפו - כבוד לזכרם, המשקיף, 28 במאי 1948
הערות שוליים
- ^ בפעולה זו התחפשו טמלר ואנשיו לצנחנים בריטים
- ^ פעולה זו בוצעה כנגד יחידה בריטית שרוב חייליה היו יהודים וכשבמקביל מתקיימות שיחות תיאום בין המחתרות. אי לכך לא ניתן אישור מפקדי המחתרת לביצוע ובהתאם לכך נשפטו כל משתתפיה
- ^ אצ"ל: התקפה על מתקני הרכבת, באתר "מכללת הרצוג"
- ^ בהאסרו מסר את השם "אליהו סנד", שם שדבק בו גם לאחר שחרורו
