הרב אליהו זלוטניק (זלאטניק, תרס"ה, 1905 - ח' באדר תשל"ה, 19 בפברואר 1975) היה רב וראש ישיבה ירושלמי, דיין בבית הדין של העדה החרדית.
ביוגרפיה
בנו של הרב יחיאל מיכל. למד בישיבת עץ חיים, אצל הרב שמואל גדליה ניימן ואצל הרב איסר זלמן מלצר, שמזכירו בספרו "אבן האזל". נישא לחוה רבקה בת הרב ישעיהו חשין (נפטרה בתשמ"ד). בשנת תרצ"ו (1936) יסד את ישיבת היכל התורה ועמד בראשה. כמו כן כיהן כר"מ בישיבת תורה ויראה. במקביל כיהן כרבה של שכונת כנסת מטעם העדה החרדית.
הוא היה פדגוג בעל ניסיון, סייע בכינון תוכנית הלימודים של מוסדות חינוך חדשים בישראל לאחר מלחמת העולם השנייה והדריך את צוותי החינוך. האדמו"ר מאלכסנדר, רבי יהודה משה דנציגר, כתב במכתבו לראש ישיבת אלכסנדר בבני ברק, לקראת בואו לביקור בה: ”נוסע עמי על פי בקשתי ידידי הגאון רבי אליהו זלאטניק שליט"א ריש מתיבתא דהיכל התורה שבפעיה"ק ת"ו, הוא יבחן את התלמידים בכח תורתם, וגם יראה הנהגתם בהקשבת התורה מפי רבן, ויתן לנו עצות בענינים אלה כי הוא מומחה גדול בזה”[1]
בשנת תשכ"ט, לאחר פטירת הרב ישראל יצחק רייזמן, מונה לדיין בבית הדין של העדה החרדית.
הוא נפטר בח' באדר תשל"ה, 19 בפברואר 1975. בשעת הלוויה הוכרז על ביטול מלאכה כללי מטעם בית הדין של העדה החרדית. נקבר בבית הקברות בהר הזיתים[2].
בתו רחל קיילא נישאה לרב אליעזר משה פישר (אחיהם של הרבנים ישראל יעקב ושלמה), שכיהן אחריו כראש ישיבת היכל התורה וכרב בשכונות כנסת ובתי ברוידא. עד לפטירתו בכ"ב כסלו תשע"ט.
ספריו
הדפיס את דברי תורתו בספרים "פרי אליהו" (שלושה כרכים) ו"אמרי נועם". ערך והוציא לאור את הספר "דברי ישעיהו", של חותנו הרב ישעיהו חשין.
לקריאה נוספת
- ויעל אליהו בסערה השמימה - עם פטירתו של הרב הגאון ר' אליהו זלאטניק זצ"ל. החומה, גיליון ק"י, עמ' 6
קישורים חיצוניים
- ספריו
- פרי אליהו - א, ירושלים, תשי"ז, באתר אוצר החכמה
- פרי אליהו - ב, ירושלים, תשכ"ו, באתר אוצר החכמה
- פרי אליהו - ג, ירושלים, תשל"ב, באתר אוצר החכמה
- אמרי נעם על התורה, ירושלים, תשכ"ב, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ מכתב מיום כ' בסיוון תשט"ו, 10 ביוני 1955. נדפס בתוך: יהודה משה מקובר, צדיק באמונתו, בני ברק תשס"ג, ח"א עמ' רעו. אגב, בהערת שוליים למכתב הוסיף האדמו"ר מאלכסנדר כי הרב זלוטניק מסרב ללון מחוץ לבנין הישיבה, ולכן ביקש להכין לו מיטה בתוך בנין הישיבה.
- ^ אבידה גדולה, "אוצרות ירושלים" גיליון קסו, עמוד השער, באתר היברובוקס.