PROFILPELAJAR.COM

אי-שוויון כלכלי מתייחס להבדלים בין יחידים וקבוצות בתוך חברה מסוימת או בין מדינות בנוגע לבעלות על נכסיהם ולגובה הכנסתם. המונח מעורר דיונים רבים, למשל, מהן סיבותיו והשלכותיו של האי-שוויון. לגבי המדד עצמו, קיימת מחלוקת האם המדד מבטא שוויון הזדמנויות או שוויון בתוצאות. אחת מההשלכות של אי-שוויון כלכלי הוא אי-שוויון בתחום הדיור.

בכדי למדוד את רמת האי-שוויון הכלכלי בין יחידים או קבוצות שונות באוכלוסייה, משתמשים בדרך כלל במדדים המתייחסים לכלכלה בתוך גבולות מדינה מסוימת, מכיוון שמדינות שונות פועלות ועובדות כלכלית בצורות שונות. ישנם מספר מדדים כמותיים שמשווים את שיעורי הרווחה של העשירים לעומת העניים. מדד ג'יני הוא אחד מהמדדים הנפוצים למדידת רמת האי-שוויון הכלכלי.

גורמים לאי-שוויון

ישנן סיבות רבות לאי-שוויון כלכלי בקרב חברות. הסיבות הללו לעיתים קרובות בעלות קשר הדדי, אינן ליניאריות ומורכבות. הגורמים המוכרים כמשפיעים על אי השוויון הכלכלי כוללים את שוק העבודה, היכולות הטבעיות, חינוך, מוצא, מין, תרבות, חוקים, מיסוי, נכונות לקחת סיכונים ועיבוי העושר.

סיבות אפשריות לאי- שוויון כלכלי בין מדינות הן המערכת הכלכלית של מדינה (לדוגמה קפיטליזם וסוציאליזם), מלחמות, יכולת תפוקה כלכלית המשתנה מאדם לאדם, המיקום הגאוגרפי, יחסי גומלין בין מדינות, סוגיות פוליטיות, מחצבים ועוד.

שוק העבודה

אחד הגורמים העיקריים לאי-שוויון כלכלי בקרב כלכלות השוק המודרניות הוא קביעת המשכורות על ידי השוק, בתנאי, ששוק זה הוא שוק חופשי הנשלט על ידי כללי ההיצע והביקוש. לפי השקפה זו אי-השוויון נגרם על ידי ההבדלים בהיצע והביקוש לסוגי העבודות השונים.

עבודה בה יש עובדים פוטנציאלים רבים (הצע גבוה) אבל רק קומץ של משרות זמינות (דרישה נמוכה) תוביל בדרך כלל למשכורות נמוכות בקרב כלל העובדים בעבודה זו. המשכורות הנמוכות נגרמות בשל התחרות בין העובדים. דוגמה לכך היא העבודות אשר מצריכות מומחיות בסיסית יחסית כגון רחיצת כלים או שרות לקוחות. בשל העובדה שמשרות אלו דורשת מעט מאוד מומחיות קודמת, עובדים רבים מוכנים לעבוד בעבודות אלו. תחרות בשוק בקרב עובדים מובילה להורדה במשכורת משום שאם עובד אחד ידרוש משכורת גבוהה יותר, המעביד יכול פשוט למצוא עובד אחר שיסכים לעבוד במשכורת הנמוכה.

עבודה בה יש מעט עובדים פוטנציאלים (הספק נמוך) אבל דרישה גדולה לכישורים ספציפיים בהם העובדים הללו מחזיקים, תוביל למשכורות גבוהות יחסית עבור המשרות הללו. זאת משום שהתחרות בין המעבידים תוביל להעלאת המשכורות. דוגמה לכך הן עבודות המצריכות כישורים מתקדמים כגון מהנדסים או ספורטאים מקצועיים. התחרות בין המעבידים נוטה להוביל למשכורות גבוהות יותר, משום שאם מעביד אחד יציע משכורת נמוכה, העובד יכול פשוט להתפטר ולמצוא בקלות יחסית עבודה במקום אחר בה יקבל משכורת גבוהה יותר.

על אף שהדוגמאות הנ"ל נוטות לשייך כישורים לביקוש גבוה ולמשכורות גבוהות, זהו לא תמיד הכלל. לדוגמה, המשכורות של המתכנתים המומחים במדינות המערביות ירדו באופן משמעותי בעקבות התחרות עם המתכנתים במדינות המתפתחות אשר מוכנים לקבל משכורות נמוכות יותר. מחקרים^[1] בארצות הברית מצאו ששכר גבוה במיוחד (בפרט בסקטור הציבורי) אינו נחוץ להשגת הקצאה יעילה בשוק העבודה ואין לו כל קשר למאמץ שמשקיעים העובדים. בסקטור הציבורי השכר נקבע לעיתים קרובות לפי לחצים פוליטיים ואינו קשור בתפוקה או בביצועים.

התוצאות הסופיות של פעולות גומלין של ההיצע והביקוש מוביל לשינוי ההדרגתי של המשכורות השונות ולאי השוויון בגובה ההכנסות בשוק העבודה.

יכולת טבעית

אנשים רבים מאמינים שקיים קשר הדדי בהבדלים בין התכונות המולדות של האדם כגון חכמה, חוזק, כריזמה לבין עושר. ייחוס היכולות הטבעיות הללו לשוק העבודה מצביע כי היכולות הללו הן בדרישה גבוהה יחסית להצע שלהן ולכן משחקות תפקיד מכריע בקביעת גובה המשכורת של אלו אשר ניחנו בתכונת הללו.

השכלה

גורם משפיע ביצירת אי-השוויון הכלכלי הוא היכולת המשתנה של פרטים להשיג חינוך או השכלה. השכלה, במיוחד השכלה בתחום שבו יש ביקוש גבוה לעובדים, מאפשרת לבעלי ההשכלה להרוויח משכורות גבוהות יותר. בניגוד אליהם, אלו שאינם מסוגלים להרשות לעצמם השכלה, או אלו שאינם בוחרים במסלול ההשכלה, מקבלים בדרך כלל משכורות נמוכות בהרבה. כלכלנים רבים מאמינים כי הסיבה העיקרית לגידול באי השוויון הכלכלי בעולם משנות השמונים ואילך היא הגידול בביקוש לעובדים מיומנים בעיקר בתעשיות ההי-טק. הם מאמינים כי דבר זה גרר עליה במשכורות עבור בעלי ההשכלה, אבל לא העלה את משכורתם של חסרי ההשכלה, דבר שהוביל לגידול באי השוויון.

מין, מוצא ותרבות

הקיום של מינים שונים, מוצאות שונים ותרבויות שונות בחברה נחשב כגורם לאי שוויון הכלכלי.

תרבויות ודתות שונות אינן מעודדות צבירת עושר, ולכן המשתייכים לאותה תרבות או דת יהיו עניים יותר.

אפליה על בסיס מגדר או רבוצה חברתית יכולה גם היא לתרום לאי שוויון כלכלי. במדינות רבות בעולם, עצם ההשתייכות למיעוטים אתניים מסוימים מגדילה את הסבירות להיות עני.

מגוון האפשרויות

מגוון האפשרויות הקיים בתוך החברה לעיתים קרובות תורם ישירות לאי השוויון הכלכלי. כאשר נאלצים לבחור בין האפשרות לעבוד קשה יותר ולהרוויח יותר כסף או ליהנות מנוחיות, אנשים רבים בעלי יכולות שוות ופוטנציאל שווה להרוויח את אותה המשכורת לעיתים קרובות בוחרים באסטרטגיות שונות. גורם זה מוביל לבסוף לאי שוויון כלכלי בחברות בהם קיים שוויון הזדמנויות לכלל התושבים בהתאם ליכולותיהם.

עיבוי העושר

עיבוי העושר (Wealth condensation) הוא תהליך שבו, בתנאים מסוימים, עושר נוטה להתרכז בבעלותם של אנשים או ישויות שהיו עשירים עוד קודם לכן. לפי תאוריה זו, אלו שכבר אוחזים בעושר הם בעלי אמצעים להשקיע במשאבים חדשים ליצירת עושר או לחלופין למנף את העושר הצבור וכך הם מקבלים עוד עושר. במשך הזמן, התרכזות העושר יכולה לתרום באופן משמעותי לקיום המתמשך של אי שוויון בתוך חברה. לדוגמה, נהגי משאיות שבבעלותם משאית מרוויחים באופן עקבי יותר מאשר אלו שאין בבעלותם משאית, היות שבעל המשאית נמנע מתשלום דמי השכירות שנדרשים הנהגים לשלם לבעלי המשאיות (גם אם לוקחים בחשבון עלויות תחזוקה ושאר הוצאות). משום כך, נהג משאית שיש לו רכוש מלכתחילה, יכול לקנות משאית עבור עצמו כדי להרוויח יותר כסף. נהג שלא יכול להרשות לעצמו לקנות משאית, מרוויח פחות ולכן נתקע במלכוד 22, שבו הוא לא יכול לקנות משאית משל עצמו כדי להגדיל את ההכנסה שלו.

דוגמה נוספת יכולה להיות בעלות על דירה המאפשרת לאורך זמן חסכון כספי ניכר, וכן יצירת הון מעלייה במחירי הנדל"ן. ישנן מדינות רבות בהן הבעלות על קרקעות עוברת בירושה על פני דורות רבים, ומנציחה אי שוויון כפועל יוצא של בעלות על עתודות קרקע נרחבות.

נושא שקשור לעיבוי עושר ומלכודות עוני הן ההשפעות של אי שוויון בין-דורי. העשירים נוטים לספק לילדיהם חינוך טוב יותר, דבר שמשפר את הסיכויים שלהם להשיג הכנסה גבוהה יותר. נוסף לזאת, העשירים בדרך כלל משאירים לילדיהם ירושה נכבדת, דבר שמהווה נקודת קפיצה לתהליך של עיבוי עושר של הדור הבא. מקובל לבדוק את יכולת הניידות החברתית כמדד לשוויון.

גלובליזציה

הסחר החופשי בין המדינות יכול לעיתים רבות לגרום לכך שאי-שוויון כלכלי ברמה הגלובלית תשפיע על האי-שוויון הכלכלי בתוך המדינה. כאשר המדינות העשירות מנהלות קשרי מסחר עם המדינות העניות, עובדי כפיים במדינות העשירות לעיתים רבות יקבלו משכורות נמוכות יותר כתוצאה מהעברת הייצור למדינות בהן שכרם של עובדי הכפיים נמוך^[2]. במגזר השירותים קשה יותר להעביר את המשרות.

פעולות לצמצום אי השוויון הכלכלי

הניסיון הקיצוני ביותר לצמצום אי השוויון התרחש במדינות הקומוניסטיות של המאה ה-20, כאשר אלו פעלו במוצהר בניסיון למנוע פערים כלכליים.

מאז נפילת הגוש הקומוניסטי, רובן ככולן של מדינות העולם מכירות בהכרח של אי שוויון כלשהו, אולם בד בבד פועלות המדינות לצמצם את אי השוויון הכלכלי, בין אם על ידי הגברת שוויון ההזדמנויות ובין אם על ידי שוויון בתוצאות עצמן. אמצעי נפוץ להגברת שוויון הזדמנויות, לדוגמה, הוא הנגשת חינוך והשכלה לכלל הציבור בלי קשר למצבו הכלכלי.

כלכלנים מעלים מפעם לפעם רעיונות לצמצום אי-השוויון הכלכלי. לדוגמה, מרסה ברדראן מאוניברסיטת קליפורניה באירוויין הציעה להנהיג בארצות הברית שירותים בנקאיים בחינם לשכבות החלשות, בדומה לבנק הדואר בישראל.

מיסוי

פעולה נפוצה לצמצום אי השוויון היא על ידי מסוי, מעצם היותו של המס חלוקה מחדש של חלק מהכסף של הציבור. מדיניות רווחה ממומנת מכספי המס, וכך גם שירותים שונים שהמדינה מספקת לאזרחיה בחינם או במחיר מופחת.

ישנה חשיבות גם לסוג המס. מיסים ישירים, כגון מע"מ או מס גולגולת, מוטלים באופן שווה. מיסים פרוגרסיביים, כגון מס הכנסה המחייב בשיעור גבוה יותר משכורות גבוהות, או מס עושר, מוטלים כך שבעלי הכנסה גבוהה או עושר רב משלמים יותר מבעלי הכנסה נמוכה.

מס ירושה ומתנות נחשב לדרך יעילה לצימצום אי שוויון כלכלי, ופרט העברה בין דורית.

הטלת מס גבוה מאוד על בעלי ההכנסה הגבוהה ביותר הוא נושא שנוי במחלוקת. מס גבוה יביא להגדלת הכנסות המדינה ולקיטון אי השוויון. מאידך קיים חשש לעודד הגירה בקרב האוכלוסייה בעלת ההכנסה הגבוהה, שהימצאותה במדינה מסייעת לכלכלה בדרכים שונות.

מחקר שבדק את השפעתן של שינויים במדיניות מס על העשירונים בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר בקרב 18 ממדינות ה-OECD בשנים 1965–2015, מצא שהפחתת המס על עשירונים אלו הגדילה את האי השוויון הכלכלי ולא השפיעה באופן משמעותי על הצמיחה הכלכלית והאבטלה^[3].

אי-שוויון כלכלי בישראל

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בין 1979 ל-1997 נשמר מדד אי השוויון (מדד ג'יני) של מדינת ישראל באותה רמה בערך – מ-0.32 בסוף שנות ה-70 ל-0.33 לקראת סוף שנות ה-90. ואולם בין 1998 ל-2006 גדל מדד ג'יני בישראל מ-0.34 ל-0.39, המדרג אותה במקום ה-62 בעולם ומציב אותה כאחת המדינות בעלות האי-שוויון הכלכלי (בבחינת הכנסות ברוטו, לפני תשלומי העברה) הגדול ביותר מבין מדינות המערב (אך לפני ארצות הברית)^[4]. בין שנת 2006 לשנת 2015 ירד המדד והגיע ב-2015 לרמה של 0.36. להלן נתוני המדד לשנים 1998-2016:^[5]^[6]^[7]^[8]

שנה	מדד ג'יני לאחר תשלומי העברה ומיסים ישירים	מדד ג'יני לפני תשלומי העברה ומיסים ישירים
2017	0.3520	0.4585
2016	0.3577	0.4646
2015	0.3653	0.4719
2014	0.3706	0.4771
2013	0.3634	0.4755
2012	0.377	0.4891
2011	0.3794	0.4973
2010	0.3841	0.5045
2009	0.3892	0.5099
2008	0.3853	0.5118
2007	0.3831	0.5134
2006	0.3923	0.5237
2005	0.3878	0.5225
2004	0.3799	0.5234
2003	0.3685	0.5265
2002	0.3679	0.5372
1999	0.3593	0.5167
1998	0.3556	0.5230