אישפאן (בהונגרית: Ispán - בלטינית, השפה הרשמית של הונגריה בימי הביניים: comes) היה תפקיד של ראש או מושל מחוז או "רוזנות" בממלכת הונגריה מימי הביניים ועד שנת 1946. התפקיד בוטל סופית בשנת 1950 בימי המשטר הקומוניסטי בהונגריה. מקור המילה בשפות סלאביות דרומיות - מהמילה "ז'ופאן" - "בעל אחוזה גדולה" או "ראש כפר" או "ראש מחוז" או של "רוזנות". המילה "ז'ופאן" עצמה באה מהמונח הסלאבי "ז'ופה" - אזור או מחוז.

בממלכת הונגריה הוקמו יחידות טריטוריאליות - מנהליות שנקראו "רוזנויות" או מחוזות - Vármegyék ובראשן התמנו אצילים מקורבים למלך בעלי תפקידים משפטיים, כלכליים וצבאיים. תפקידם דמה לזהשל הרוזנים grafio שבממלכת הפרנקים ובלטינית שם התפקיד היה comes. אישפאן נקראו גם ראשי קבוצות אתניות-חברתיות שנדרשו לברוא יערות או להגן על גבולות הממלכה: למשל, האישפאן של הקומנים (kunok ispánja), האישפאן של הפצ'נגים (besenyők ispánja), האישפאן של הוולאכים (הרומנים בטרנסילבניה - oláhispán), האישפאן של הסקלרים (székelyispán) או של הסקסונים הטרנסילבנים (szászispán). היו גם תפקידים של אישפאנים של חצר המלך (udvarispán), של הקפלה המלכותית (kápolnaispán) וכמו כן אישפאנים עסוקים בתפקידים במנהל הכספי - harmincadispán, pénzverőispán, kamaraispán, urburaispán.

החל מתחילת המאה ה-11 האישפאן במובן הנפוץ ביותר של המילה, היה מפקד מבצר ומושל אדמות הכתר שמסביב למבצר. רובם היו ראשי "רוזנות" או מחוז ותפקידם זה הפך לעיקרי החל מהמאה ה-13. הם מונו או הודחו על ידי המלך או על ידי פקיד בכיר האחראי על יחידה טריטוריאלית גדולה יותר. האישפאנים מילאו תפקידים מנהליים, משפטיים, צבאיים ברוזנות אחת או יותר. האישפאנים מפוז'ון ושל טמש נמנו עם "ברוני הממלכה" (baron regni) לצד הפלטין של הונגריה או בכירים נוספים של הממלכה. עד למאה ה-18 או המאה ה-19 כמה מבכירים אלה וכמה כמרים בכירים מונו אוטומטית (ex officio) כאישפאנים של אסטרגום או פהר. בין אמצע המאה ה-15 למאה ה-18 היו כמה רוזנויות שהיו בפועל "תורשתיות" והונהגו דור אחרי דור על ידי אישפאנים בני אותה המשפחה.

עם כיבוש מרכז הונגריה על ידי הטורקים העות'מאנים (1699-1526) התפקיד אישפאן בשטחים הכבושים נעלם. לעומת זאת הוא המשיך להתקיים בממלכה ההונגרית ההבסבורגית במערב וצפון הונגריה ובנסיכות טרנסילבניה.

בתקופה המודרנית התפקיד הזה - כנציג השלטון המלכותי בראש ה"רוזנויות" או הערים בעלות המעמד של "רוזנות" התחיל להיקרא "אישפאן ראשי" או főispán. בבירת הונגריה בודפשט התפקיד היה שקול נגד התפקיד של פרפקט או főpolgármester. אחרי נפילת המונרכיה בהונגריה התפקיד "אישפאן" בוטל.

החל מהמאה ה-18 האישפאנים יוצגו בזירה המקומית על ידי סגנם - ה"אלישפאן" alispán (או vicecomes) אף על פי שסמכויות האלישפאן התרחבו עם הזמן, עדיין האישפאן או ה"מדיישאישפאן" (megyésispán) נשאר המנהיג הראשי של הרוזנויות, כפי שהעיד תארם החדש שהונהג במהלך המאה ה-15: főispán - אישפאן ראשי או supremus comes או פרפקט.

האלישפאן (alispán - vicecomes) היה אחראי על מערכת המשפט במחוז כשה"מדיישאישפאן" או "פאישפאן" (האישפאן הראשי) לא היה זמין. הוא קיבל את הפקודות והצווים של המלך. אחרי קרב מוהאץ' הוא ייצג את אספת האצילים ובחירתו נערכה באישור אספה זו (החוק LXX ב-1548) ב-1723 נקבע בחירתו הישירה על ידי האספה. אמנם הבחירה נעשתה בין ארבעה מועמדים שנבחרו על ידי האישפאן הראשי. הוא נבחר לכהונת בת שש שנים. הוא כיהן כראש מערכת המשפט והמנהל של הרוזנות (לפי חוקי 1870 מס. XLII). עם זאת האישפאן הראשי עמד בראש האספות החשובות ביותר ופיקח על מוסדות שונים של המחוז. סמכותו פסקה עם החוק מס. 1 משנת 1950 שהנהיג את השיטה הקומוניסטית.

המפקד הצבאי של מבצר והאחראי על הכפריים בסביבתו נקרא "וארישפאן" (várispán - comes castri) או "רוזן הטירה". תפקיד זה לא היה תורשתי. מכיוון שהיה אחד התפקידים הבכירים ביותר בממלכה, והיה "פטריקי (honor regni) של הממלכה. ידועים גם התפקידים של "הטארישפאן" (határispán) (comes confinii) או אישפאן הגבולות שעליו הופקדה ההגנה על קטע מגבולות הממלכה. ה"ארדאישפאן" - ים (בתרגום: "אישפאן היערות" erdőispán - custodes silvarum) היו אחראים על אחוזות הממלכה, שנקראו erdőispánság והתקיימו בין שלהי המאה ה-12 ועד למאה - 13 - 15.

• Stephen Werbőczy: The Customary Law of the Renowned Kingdom of Hungary in Three Parts (1517) - M. Bak, P. Banyó,

M. Rady, Budapest 2005, (ISBN 1-884445-40-3).

• 1994.Kristó Gyula Korai magyar történeti lexikon : 9–14. század. Főszerk.. Budapest: Akadémiai

(גיולה קרישטו - לקסיקון להיסטוריה המוקדמת של הונגריה:המאות 9-14)

• ^ ispán in Zaicz, Gábor (ed.). Etimológiai szótár: Magyar szavak és toldalékok eredete (’Dictionary of Etymology: The origin of Hungarian words and affixes’). Budapest: Tinta Könyvkiadó, 2006,

• Somogyi Zsigmond-Magyarország főispánjiainak története Ifj. Kellner Ernő Kiadása, Budapest, 1902 (בהונגרית)

ז'יגמונד שומוג'י - תולדות האישפאנים הראשיים של הונגריה 1903-1000 - הוצאת ארנה קלנר, בודפשט 1902