בשנת 1925 הוא החל לעבוד כתסריטאי באולפני קולנוע במוסקבה, בשנת 1926 החל לביים קומדיות. הוא זכה בפופולריות רבה עם קומדיות מוזיקליות בהם הציג את החיים של הקולחוז הסובייטי. בכל סרטיו מאותה תקופה בתפקיד מפתח הצטלמה אשתו השנייה - מרינה לדינינה. לאחר מות סטלין על סרטיו של פירייב נמתחה ביקורת רבה עקב כך שאורח החיים שהוצג בסרטים לא היה דומה כלל למציאות הכפר הסובייטי. הקרנת הסרט "הקוזאקים של קובאן" הופסקה כליל. בשנת 1968 החלה הקרנה של הגרסה המחודשת של הסרט ממנה ירדו מספר קטעים הקשורים ליוסיף סטלין. זו הגרסה שמוקרנת עד היום בטלוויזיה הרוסית.
בשנת 1954 הוא התמנה למנהל אולפני הקולנוע מוספילם והמשיך בתפקיד זה עד לשנת 1957. בשנים 1957–1965 הוא היה ראש ארגון הקולנוענים הסובייטי.
עבור יצירותיו הוא קיבל שש פעמים את פרס סטלין (1941 ,1942 ,1943 ,1946, 1948, 1951), פעמיים עיטור לנין (1938, 1948) וארבע פעמים עיטור הדגל האדום (1944, 1950,1951, 1961). בשנת 1948 הוענק לו תואר אמן העם.
פילמוגרפיה (חלקית)
1937 - "הכלה העשירה" (Богатая невеста)
1939 - "טרקטוריסטים" (Трактористы)
1940 - "הנערה האהובה" (Любимая девушка)
1941 - "עובדת בדיר חזירים ורועה צאן" (Свинарка и пастух)
1944 - "ב-6 בערב לאחר המלחמה" (В 6 часов вечера после войны)
1948 - "סיפור על אדמת סיביר" (Сказание о земле Сибирской)