איוואן יפרמוב נולד למשפחת סוחר עצים בעיירה בקרבת סנקט פטרבורג. בנעוריו הוסיף לגילו שנה, לכן קיימים מסמכים רבים בהם הוא עצמו ציין את 1907 כשנת לידתו. יפרמוב היה ילד מוכשר וכבר בגיל 4 החל לקרוא. בשנת 1914 המשפחה עברה לעיירה בסביבת זפוריז'יה (אז בתחומי האימפריה הרוסית). בתקופת מהפכת אוקטובר הוריו התגרשו, בשנת 1919 עברה אמו של יפרמוב עם ילדיה לעיר חרסון ולאחר נישואים השאירה את הילדים לדודתה ועזבה את העיר. לאחר זמן קצר הדודה נפטרה ממחלת הטיפוס. יפרמוב אומץ על ידי יחידה של הצבא האדום ונדד איתה ברחבי אוקראינה. במהלך הפצצות שספגה היחידה נפצע והתחיל לגמגם
בשנת 1924 יפרמוב חזר לסנקט פטרבורג והחל ללמוד בפקולטה לביולוגיה באוניברסיטת סנקט פטרבורג. בתקופה זו התקרב לפלאונטולוג הרוסי פיוטר סושקין. כל שנה הוא היה יוצא עם משלחות מחקר לאזורים מרוחקים. במקביל ללימודיו החל יפרמוב לעבוד במוזיאון הגאולוגי ובתחילת שנות ה-30, עם הקמת המכון לפלאונטולוגיה, החל את עבודתו במכון זה. יפרמוב נשר מלימודיו באוניברסיטה, אך בתחילת שנות ה-30 השלים לימודי תואר במכון ללימודי הרים בלנינגרד.
קריירה מדעית
בשנת 1935 יפרמוב השלים את עבודת הדוקטורט וביחד עם המכון לפלאונטולוגיה עבר להתגורר במוסקבה. הוא המשיך להשתתף במשלחות מחקר ופרסם מספר מאמרים שמבוססים על הממצאים. במהלך מלחמת העולם השנייה יפרמוב עבר להתגורר באסיה המרכזית הסובייטית. בשנות ה-40 יפרמוב פיתח ענף מדע חדש – טפונומיה, העוסק בהשתמרות ממצאים פלאונטולוגיים בקרקע, ופרסם מאמרי יסוד בתחום, בהם נטבע המונח "טפונומיה" (מיוונית, "חוקי הקבורה"). עבור עבודה זו יפרמוב זכה בפרס סטלין בשנת 1952.
בשנים 1946–1949 יפרמוב היה ראש משלחת פלאונטולוגית למדבר גובי, במהלך עבודת המשלחת נאסף חומר מדעי רב.
במהלך הקריירה המדעים יפרמוב פרסם מעל 100 מאמרים. על פעילות המדעית בשנת 1945 הוענק לו עיטור הדגל האדום.
כהוקרה על תרומתו לתחום הפלאונטולוגיה אחד הדינוזאורים במשפחת תראפסידה נקרא "איוונטוזאור".
פרסומים מדעיים בולטים
Efremov, I. A. (1940). Taphonomy: a new branch of paleontology. Pan-American Geologist, 74(2), 81-93.
Efremov, I. A. (1950). Taphonomy and the geological record. Tr. Paleontol. Inst. Akad. Nauk SSSR, 24, 1-172.
קריירה ספרותית
עוד בשנות ה-40 יפרמוב החל בכתיבת סיפורים בהתבסס על אירועים שונים שהתרחשו במהלך סיורי מחקר בהם השתתף. בהדרגה הוא עבר לכתיבה בתחום המדע הבדיוני והחל משנות ה-50 הקדיש את כולו לתחום הספרות. בשנת 1968 הוענק ליפרמוב עיטור הדגל האדום על תרומתו לספרות סובייטית.
1942–1943 – קובץ סיפורים ראשון
1944 – קובץ סיפורים שני
1949–1953 – נובלה ב-2 חלקים "הקשת הגדולה" (Великая дуга)
1957 – רומן "הערפילית אנדרומדה" (Туманность Андромеды) – היצירה המפורסמת של הסופר על העתיד בעולם של החברה הקומוניסטית. בשנת 1967 על בסיס הספר צולם סרט שהיה פופולרי מאוד בברית המועצות.
