ורנר נולד בזאגרב למשפחה מקרב הפולקסדויטשה. רכש השכלה תיכונית בעירו, ובהמשך הוכשר כקצב. הוא יצא ללימודי מסחר וניהול בגראץ ובהמשך בווינה, שב לעירו וניהל בית מטבחיים אשר העסיק 250 עובדים. ביו השנים 1923–1926 כיהן כחבר מועצת עיריית זאגרב. בהמשך הצטרף לתנועת האוסטאשה.
פאבליץ' מינה את ורנר לראש העיר, ביודעו שהוא מכיר את העיר ותושביה ובעל יכולות ניהוליות ולוגיסיטיות. באוקטובר 1941 הוציא ורנר צו הריסה לבית הכנסת. ב-10 באוקטובר 1941 הוחל בהריסת המבנה ובאפריל 1942 הוא נהרס כליל. כל ההליך צולם למטרות תעמולה אנטישמית. הצילומים הוצגו בתערוכות בכל רחבי מדינת קרואטיה העצמאית כהמחשה לפתרון הסופי של "הבעיה היהודית". האוסטאשים הסריטו את הריסת הבניין וקטע מהסרט נמצא לאחר מלחמת העולם.[3]
בנוסף פרע ורנר את חובותיה של עיריית זאגרב, פיתח תשתיות ובנה קו חשמלית חדש, וזאת במימון שהושג משדידת נכסיהם ורכושם של יהודי זאגרב אשר גורשו בהדרגה למחנות ההשמדה.[4]
^הקהילה היהודית בזאגרב - השואה, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות, עמודים 139–145.
^התאחדות עולי יוגוסלביה לשעבר בישראל, התאחדות עולי יוגוסלביה לשעבר בישראל, "נשכחים" - על שואת יהודי יוגוסלביה, באתר Youtube. הקטע העוסק בהריסת בית הכנסת הכולל קטע מהסרט שצילמו אנשי האוסטאשה מתחיל 46:20 לאחר תחילת הסרט.