אופק חדש היא תוכנית רפורמה חינוכית ופרופסיונאלית בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים, שהועלתה להצעה והוצגה לראשונה ב-24 במרץ 2008, בתקופת כהונתה של יולי תמיר כשרת החינוך, והחלה להיות מיושמת בהדרגה החל משנת הלימודים תשס"ח.

מטרותיה העיקריות הן:

• שיפור במעמדם ובשכרם של עובדי ההוראה
• שינוי במבנה משרת ההוראה: שעות הוראה פרונטאליות, פרטניות ושהייה
• שיפור מרחבי הלמידה של התלמידים וסביבות העבודה של המורים
• פיתוח מקצועי מתמשך של סגלי ההוראה

טיוטת התכנית הוצגה לראשונה בהתכנסות מועצת הסתדרות המורים בשנת 2002 על ידי ד"ר ציון שורק, והיא נכתבה במשך עשור, כתוכנית מקיפה ב 3 שלבים לרפורמה חינוכית מערכתית (השלב השלישי היה מכוון לשנים 2025-2017, אך הוא טרם הגיע לכלל יישום). בתחילה, נקראה התכנית בשם "הצעד הקובע", והוחלט להקים צוות היגוי שיכלול חוקרים, הוגים ואנשי שדה מנוסים^[1].

בשנת 2003, הוצגה תוכנית חינוכית מקיפה מבוססת על מאמרים ומחקרים. בתוכנית לקחו חלק חוקרים בכירים באקדמיה, הוגי חינוך, מקצוענים בכלכלה ובארגון, מנהלי בתי ספר ומורים. התכנית פורסמה ב-2004 והוצעה לראשי משרד החינוך. ב-2006 הוצגה התכנית לפרופ' יולי תמיר בביתה. מיד אחר כך הוצגה התכנית בפירוט לכל צמרת משרד החינוך בבית ברל, וסוכם להגיע לערכים מוסכמים בהידברות עד 2008, המועד בו נחתם ההסכם.

המחשבה הייתה לחתום על ההבנות במסגרת של הסכם שכר קיבוצי. הסיבה הייתה מאחר שכל הרפורמות שנהגו עד אז התמוססו או בוטלו, בשעה שהסכמי השכר כובדו תמיד ולא הופרו. ראש הממשלה אז, אהוד אולמרט הבטיח מימון מלא לחמש שנים עד גמר היישום. התכנית אכן היא היחידה במערכת החינוך הישראלית שיושמה באופן מלא ומקוימת גם במציאות של היום. השר גדעון סער, ביד אחת עם ארגון המורים, הוביל לגיבוש תוכנית עוז לתמורה, על אותם בסיסים ועל אותו תמהיל כלכלי.

יסודות התכנית היו:

• קידום מורים לא יתבסס רק על ותק, אלא על השתלמויות מקצועיות ופיתוח אישי
• מורים יוכלו לבחור להעמיק בתחום מקצועי, כמו הערכה חלופית או שילוב מחשב בהוראה. עם השנים מורים אלה יחליפו את המדריכים, המנחים והמפקחים של משרד החינוך ובכך תעבור הסמכות המקצועית לבית הספר, שעד אז היה תלוי תלות מובהקת בגורמי המקצוע של משרד החינוך.
• העשרת התמהיל המקצועי של עבודת המורה. התמהיל שכלל שעות הוראה וחינוך, יכלול גם שעות פרטניות, השתלמות תוך כדי עבודה ועיסוק בתחומי הנחיה והדרכה בית ספריים.
• כל אלה יבטיחו את התללת מקצועות ההוראה. ההתפתחות המקצועית של מורים לא תתמקד רק במעבר מן ההוראה למשרות ניהול, אלא גם בדיסציפלינות ההוראה עצמן.
• שילוב מורים משתלמים בתפקידי הנחיה והדרכה של הצוותים החינוכיים תתרום לממדי ההעסקה בבתי הספר ולהעצמת הסמכות החינוכית-מקצועית שלו.

במסגרת התוכנית יתווספו למערכת החינוך כ-900 אלף שעות לימוד פרטניות. מדובר בשיעורים שבהם המורה יושב עם קבוצה קטנה של שניים עד חמישה תלמידים ומקדם אותם באופן פרטני. אותן שעות פרטניות יסייעו על פי ההערכות לכ-300 אלף תלמידים.

במרץ 2008 נחתם הסכם בין הסתדרות המורים והממשלה על התחלת התוכנית. לא הושג הסכם בעניין זה עם ארגון המורים. בהסכם זה התחייבו המורים ללמד עוד 5 שיעורים פרטניים בשבוע, שנועדו לסייע לתלמידים מתקשים ולאתגר תלמידים מצטיינים, וכן לשהות 5 שעות שבועיות בין כותלי המוסד לצרכים פדגוגיים וארגוניים. בממוצע יעלה שכר המורים ב-20% תמורת תוספת השעות, ושכר מורה מתחיל יעלה מ-3,500 ש"ח ל-5,300 ש"ח. בכל שנת לימודים יוכל כל מורה לקבל תגמול עבור 36 שעות נוספות בגין פעילויות בית ספריות המתקיימות אחרי שעות הלימודים. הרפורמה קובעת מסלול קידום מקצועי למורה התלוי בהכשרה מקצועית ובפז"מ. שכר המורה המתמקצע בדרגה הגבוהה ביותר עשוי להגיע ל-15,000 ש"ח. העלות המצטברת של הרפורמה כ-5 מיליארד ש"ח^[2].

בשנת הלימודים תשס"ח נכנסו לרפורמה 400 בתי ספר יסודיים, משנת הלימודים תשס"ט כ-800 בתי ספר, ונכון לשנת הלימודים תש"ע רפורמת "אופק חדש" פועלת בכ-1,200 בתי-ספר יסודיים וחטיבות ביניים.

משנת תש"ע התוכנית מיושמת גם בגני הילדים העירוניים בישראל. בעקבות הרפורמה נוספה חצי שעה ליום הלימודים (התלמידים לומדים עד 14:00), כאשר ניתן אישור להורים המעוניינים בכך להוציא את ילדיהם בשעה 13:30. הנחיה זו הועברה לאחר פניית הורים לבג"ץ. בשנת תשע"ד יושמה הרפורמה בכל גני הילדים בישראל, כאשר בגנים הפועלים במסגרת יוח"א הוארך יום הלימודים לשעה 16:00 בכל ימות השבוע למעט יום שישי.

שעה פרטנית היא זמן של מורה ותלמיד המנוצל לצרכים לימודיים מעבר לשעות המוגדרות במערכת. שעה פרטנית מועברת על ידי מורה לתלמיד אחד או למספר תלמידים ויכולה להתקיים בכל אחד מחלקי יום הלימודים (בנוסף או במקביל לשעות הלימוד). השעה הפרטנית היא הוראה בקבוצה קטנה המאפשרת למורה להיענות לצורכי התלמיד ביתר קשב לעומת שיעור פרונטאלי מול כיתה שלמה. השעה הפרטנית נוספה כחלק מרפורמת "אופק חדש" במערכת השעות של כל מורה. מספר גורמים קיימים להעלאת רעיון השעה הפרטנית: ירידה הישגי התלמידים, אי יכולת של קבוצות אוכלוסייה לקחת מורה פרטי, ירידה באחוז הזכאים לבגרות, שכר המורים השחוק, חיזוק מעמד המורה בקרב התלמידים ועוד.

השעה הפרטנית נועדה לתמוך ולעזור לתלמיד, למורה ולבית הספר. התלמיד יוכל לשפר את הישגיו הלימודיים, לפתח חשיבה ויצירתיות, יחזק את הדימוי העצמי שלו ויעשיר ידע בתחומים נוספים. המורה יחזק את מעמדו כאישיות משמעותית מול התלמיד, ישתמש בשיטות לימוד שונות, יחזק את הקשר והמחויבות מול בית הספר וימצה את הכישרון שלו.

מאפייני השעה הפרטנית:

• מספר תלמידים קטן - כמות תלמידים קטנה (אחד עד חמישה) מבטיח מיקוד בחומר הנלמד והתייחסות פרטנית של המורה לכל אחד מהתלמידים.
• אווירה לימודית שונה - השעה הפרטנית מאפשרת למורה לגוון את אסטרטגיות הלימוד שלו, היכולות להתבטא בסביבת העבודה (ספרייה, מגרש), עזרי לימוד ושיטות לימוד.
• תמיכת בית הספר - השעה הפרטנית מעוגנת בלימודים כחלק אינטגרלי ובלתי נפרד ממערכת השעות של התלמיד והמורה. בית הספר מגבה כל שיטת לימוד חדשה וכל יוזמה ברוכה של תלמיד או מורה. מעל לכל בית הספר מעניק תקציבים התומכים בכל השעות הפרטניות.

בשעה הפרטנית יכול ללמוד כל תלמיד, אולם לאוכלוסיות מסוימות תינתן עדיפות.

• עולים חדשים - תלמידים אשר מתקשים בשפה החדשה או אשר אינם מספיקים לבצע את מטלות המורים יכולים להגיע בשעה הפרטנית לחיזוק והשלמה. השעה הפרטנית יכולה לסייע לקבוצה זו בהעלאת הישגיהם וצמצום פערים לימודיים.
• מצטיינים - שעה פרטנית יכולה לסייע לתלמידים מצטיינים בפיתוח יוזמות וחדשנות, דברים אשר אינם יכולים לבצע בזמן המוגדר בכיתה.
• תלמידים עם ליקויי למידה - בשעה הפרטנית ניתן להעביר חומר בצורה מגוונות לא סיסטמטית ורגילה. תלמידים בעלי ליקויי למידה יבינו ויטמיעו טוב יותר אם ילמדו בקבוצות קטנות יותר ושיטות הלימוד יהיו מגוונות ומותאמות יותר לצרכיהם.

לתוכנית קמו מתנגדים בקרב חלק לא קטן מהמורים בטענה שתנאיהם יפגעו, וכי "ביד אחת נותנים ובשנייה לוקחים". המתנגדים סבורים שאין לשכוח כי אופק חדש מבוסס על דו"ח דברת, שנתקל בהתנגדות עזה בתקופת כהונתה של לימור לבנת כשרת החינוך. לטענת מתנגדיה, התוכנית תגדיל את נטל שעות ההוראה של המורים תוך הפחתת תעריף שעת העבודה, וביטול האפשרות לעבוד מעל 100% משרה. כמו כן, תוכנית זו מעניקה למנהל בית הספר סמכות משמעותית לקביעת מעמדו של המורה, עלייתו בדרגה ובשכר או פיטוריו. אמנם הערכת המורים על ידי המנהל אינה בלעדית והיא מבוססת על כלי הערכה מקצועיים (של ראמ"ה), אולם, מורים רבים חוששים שבכך תושתק ביקורת מקצועית נגד מנהלים ושיחסים אישיים יקבעו את גורלם המקצועי. בנוסף, עדיין למורים אין מרחב עבודה הולם, בו יוכלו למלא את המוטל עליהם כנדרש באופק חדש. ביקורת נוספת נשמעה אודות כך שהמורים הוותיקים והחדשים אינם מוכשרים לעבוד עבודה פרטנית עם תלמידים וכי הכשרת המורים הרגילה מכוונת רק לעבודה עם כיתה בהרכב מורחב (בהוראה פרונטלית).^[3]

ביקורת אחרת נוגעת לתלמידים, שתנאי בית הספר לא הותאמו ליום לימודים ארוך ולא הוכשר מפעל הזנה.

מנהלי בתי הספר חוששים כי שכרם עלול להישחק בשנים הקרובות עקב חישוב נמוך של המרת שכרם וכן של אופן קידומם בדרגות. בוטלו גמולי ניהול וגמולי ותק ומשום כך קידום השכר ברפורמה אינו משפר באופן משמעותי את שכרם.

בניגוד למורים, להם נוספו כ-6 שעות עבודה שבועיות ברפורמת אופק חדש, לגננות בגני הילדים נוספו רק כ-40 דקות. על כן, הדרגות של אופק חדש שהוענקו לגננות היו נמוכות יותר מאלו של המורות. במאי 2013 עמד שכר ממוצע לגננת ברפורמה על 11,000 ש"ח בעוד שכרן הממוצע של המורות ברפורמה עמד על 11,600 ש"ח^[4]. מספר שעות עבודתן של הגננות בפועל במסגרת ההסכם גדול מזה של המורים בהסכם. כמו כן אין באפשרותן של הגננות לקבל גמולי תפקיד שונים (למעט חינוך או ניהול).

תוכנית זו היא פרי הסכמה בין הסתדרות המורים ומשרד החינוך. ארגון המורים, בראשותו של רן ארז, מתנגד נחרצות לרפורמה זו ומשום כך היא אינה מיושמת באופן מלא בחטיבות הביניים ואינה מיושמת כלל בחטיבה העליונה. ארגון המורים מנסה לקדם את מימושה של רפורמת "עוז לתמורה".^[5] הסכם עוז לתמורה נחתם ביום 14.8.2011^[6].

בסקר שנערך כשנתיים לאחר הנהגת התוכנית הביעו מנהלים, מורים והורים בבתי הספר שהצטרפו אליה תמיכה רחבה מאוד בהמשך יישום התוכנית, אם כי מורים דיווחו כי תחושת העומס מהעבודה גבוהה יותר^[7]. במחקר שפורסם ביולי 2011 והתבסס על כ-100 מורים נמצא כי רוב המורים הביעו שביעות רצון מן העלייה בשכרם וציינו את העלייה בהישגי התלמידים, אך לצד זאת המורים התלוננו על העומס הרב שנוצר עליהם והאווירה השלילית הכללית שנוצרה בבית הספר בעקבות הרפורמה. רק כ-6% מהנשאלים הביעו שמחה על השתתפותם בתוכנית.^[8]

כנגד יישום התוכנית בגני הילדים, נטען כי סדר יומם של הילדים משתבש, הם מקבלים ארוחה חמה רק אחרי 14:00, עייפים ואינם זוכים למנוחת צהריים. נטען כי התכנים הפדגוגיים אינם ממומשים בהוראה בקבוצות קטנות, כי בפועל סייעת הגן שומרת על 30 ילדים בזמן שהגננת מלמדת בקבוצה של חמישה ילדים. לאחר תחילת יישום התוכנית בגנים בתשע"ב, נפתחה עצומה באינטרנט כנגדה, הקוראת למשרד החינוך לאפשר להורים תחנת יציאה מסודרת, ולאפשר להם לקבוע את סדר היום של ילדיהם. ב-3 בנובמבר 2011 הוגשה עתירה לבג"ץ בנושא.^[9]

על אף הצהרת נציגות הגננות בהסתדרות המורים, בגיבוש רפורמת אופק חדש לא בוצעו שינויים מתבקשים בתקני גני הילדים (בהקטנת הכיתות והגדלת הצוותים). הארכת יום הלימודים נעשתה ללא התייחסות לפעילות שונה בשעות העבודה ואינה מגדירה שעות כפרטניות. בתהליך גיבוש ההסכם נתגלעו חילוקי דעות בנוגע לזכותן של הגננות לקבל שעות נוספות על פעילות נוספות מעבר לשעות ההוראה בגן. שעות אלו לא הוכנסו להסכם בשלב ראשון אלא בשלב מאוחר יותר בתמורה לביטול סיום מוקדם של יום הלימודים ביום המסיבה.

במסגרת ההסכם הורחבו שעות פעילות הגן במסגרת יום חינוך ארוך. גננות אלה עובדות 8 שעות ברציפות ולאחריו עליהן להגיע למפגשי פיקוח והשתלמויות הנמשכות עד לשעות הערב המאוחרות.

על פי ממצאי הדוח של תוכנית החינוך "אופק חדש", עולה כי ישנו עומס עבודה אשר אמור לשקף את מקצועיות המורים, אולם, המורים עקב העומס הרב לא תמיד צולחים אותו. מורכבותן של שיטות ההוראה החדשות הנדרשות ב"אופק חדש" מכבידות על המורים הוותיקים יותר, וזאת עקב מחסומים תרבותיים הגורמים להעדפת הקיים והמוכר (המערכת לפני שנכנסה תוכנית "אופק חדש") על פני החדש,הלא מוכר (רפורמת "אופק חדש"). המורים מרגישים כי שינוי מהלך עבודתם והוראתם בשל התנאים החדשים עלולים לפגום באיכות הוראתם.

הנתונים על פי הדוח מראים כי 99% מהמנהלים ו-96% מהמורים בבית הספר המשתתפים בתוכנית "אופק חדש", ציינו כי הם מעוניינים להמשיך ברפורמה, ובו בזמן היו להם גם הצעות לייעול ושינוי הרפורמה. השינויים התבטאו בהפחתת עומס העבודה המוטל על המורים, הוספת שעות שהייה וצמצום היקף שעות ההוראה הפרונטאליות ולבסוף, העלאת שכר המורים והמנהלים (ראמ"ה, 2012). על אף נתונים אלה קיימת פרישה מואצת של מורים וגננות הפונים בבקשה לפרישה מוקדמת.

מנהלים אמרו שהתוכנית תורמת ללמידה ולהישגים הבית ספריים. השעות הפרטניות נתפסות כמאפיין החיובי של הרפורמה, הודות לחיזוק הקשר בין מורה לתלמיד (ראמ"ה, 2010).

בנוסף, נמצא כי במבחני המיצ"ב במתמטיקה לכיתות ה' ישנו הבדל מובהק בהישגי התלמידים לטובת בתי הספר שהצטרפו לרפורמה. לא נמצאו בדיקות קיימות ותוצאות מובהקות בהישגים בשלושת תחומי הדעת האחרים (שפת-אם, אנגלית ומדעים וטכנולוגיה) נכון למאי 2012.

על פי הדוח 79% מנהלים דיווחו על שביעות רצון מהתוכנית בהשוואה ל 47% מהמורים שעיקר טענותיהם הופנו כלפי העומס הרב המוטל עליהם בעבודתם. 82% מן המורים הביעו שביעות רצון גבוהה מן האווירה בבית הספר בין המורים לתלמידים. נתונים אלו מראים על עלייה בהשוואה לתשס"ט (74%). 71% מהתלמידים הביעו שביעות רצון מהאווירה הבית ספרית לעומת 59% בתשס"ט. נראה כי ישנה עליה נכבדת ברוב התחומים מהרגע שהתוכנית נכנסה לבתי הספר (ראמ"ה, 2012).

• הפורום הגדול למורים וגננות

• אתר האינטרנט הרשמי של אופק חדש

• אופק חדש, באתר משרד החינוך
• הסכם קיבוצי ליישום רפורמת "אופק חדש" במערכת החינוך, באתר של אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר
• הסכם מיום 29.2.2012, המתקן את הסכם אופק חדש משנת 2008.
• בלוג הסתדרות המורים ואופק חדש
• התעוררות, אתר מחאה של המורים נגד ההסכם
• פסק דין לעניין אופק חדש - מה קורה למורה חבר ארגון המורים שלא מוכן להשתתף?
• יזהר אופלטקה, מורים ומנהלים ב"אופק חדש" : מהתנגדות להשתתפות, הד החינוך, דצמבר 2010
• מיכל יעקב יצחקי, מה מסתתר באופק (חדש)?, באתר ישראל היום, 30 באוגוסט 2013