אוסטניט

דיאגרמת פאזות ברזל-פחמן, המציג את התנאים שבהם אוסטניט (γ) יציב בפלדת פחמן.
מבנה שריגי של ברזל; ברזל אלפא וברזל גמא

אוסטניט, הידוע גם בשם ברזל בפאזה גמא (γ-Fe), הוא פאזה מתכתית, לא מגנטית של ברזל או תמיסה מוצקה של ברזל, עם אלמנט מ סגסוגת[1]. בפלדת פחמן, אוסטניט קיים מעל לטמפרטורה האוטקטואידית הקריטית של 1000K; הפאזה האוסטניטית קרויה על שמו של סר ויליאם צ'נדלר רוברטס-אוסטן (1843–1902);[2] היא קיימת בטמפרטורת החדר בכמה פלדות אל חלד עקב הימצאותו של ניקל המייצב את האוסטניט בטמפרטורות נמוכות יותר.

פאזות הברזל

מ-912 ועד 1394 מעלות צלזיוס, ברזל אלפא עובר מעבר פאזה מקובית ממורכזת גוף (BCC) לתצורה קובית ממוקדת פנים (FCC) של ברזל גמא, הנקרא גם אוסטניט. צורת גמא זו של ברזל קיימת בסוג הנפוץ ביותר של נירוסטה[דרוש מקור][מפני ש...] להכנת ציוד לבית חולים ושירותי מזון.

חומר

אוסטניטיזציה פירושה חימום הברזל, המתכת מבוססת הברזל, או הפלדה, לטמפרטורה בה היא משנה את מבנה הגביש שלה מפריט לאוסטניט.[3] המבנה המרווח של האוסטניט מסוגל לקלוט פחמן מקרבידי הברזל בפלדת פחמן. אוסטניטיזציה ראשונית לא שלמה יכולה להשאיר קרבידים לא מומסים במטריצה.[4]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוסטניט בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Reed-Hill R, Abbaschian R (1991). Physical Metallurgy Principles (3rd ed.). Boston: PWS-Kent Publishing. ISBN 978-0-534-92173-6.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  2. ^ Gove PB, ed. (1963). Webster's Seventh New Collegiate Dictionary. Springfield, Massachusetts, USA: G & C Merriam Company. p. 58.
  3. ^ Nichols R (יולי 2001). "Quenching and tempering of welded carbon steel tubulars". {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Role of Austenitization and Pre-Deformation on the Kinetics of the Isothermal Bainitic Transformation". Metall Mater Trans A. 40 (6): 1355–1366. אפר' 2009. Bibcode:2009MMTA..tmp...74L. doi:10.1007/s11661-009-9827-z. {{cite journal}}: (עזרה)