המונח "אומפאלוס" מפנה לכאן. לערך העוסק בפגם בדופן הבטן, ראו אומפאלוצלה.

אומפאלוס (יוונית: ὀμφαλός; מילולית: "טבור") הוא אבן מצבה בעל משמעות דתית. על פי המיתולוגיה היוונית, האל זאוס שלח שני נשרים לעוף ברחבי תבל ולהפגש במרכזו, טבור העולם. אבני אומפאלוס המציינות נקודה זו הוקמו במספר אתרים ברחבי המזרח התיכון, המפורסם שבהם היה אצל האורקל מדלפי.

רוב הגרסאות ממקמות את האומפאלוס באדיטון של המקדש (האזור הפנימי ביותר, מקביל לקודש הקודשים במקדש היהודי) ליד הפיתיה, מתוכה דיבר האל. על האבן עצמה ישנה חריטה של רשת וחור במרכזה המתרחב בכיוון הבסיס.

האומפאלוס בדלפי זוהה בתור האבן שהאלה ריאה עטפה בבגדים וחיפשה לזאוס. מטרתה הייתה להציל את זאוס מפני בעלה, קרונוס, שבלע את ילדיו כדי למנוע מהם להדיח אותו.

במדרש תנחומא^[1] דורשים חז"ל את הפסוק מספר יחזקאל ”יושבי על טבור הארץ” (ל"ח, יב) לומר שירושלים נמצאת בטבורו של עולם. מוקד בית המקדש בירושלים היה בקודש הקודשים, שם עמדה אבן השתייה עליה ישב ארון הברית. גם בכנסיית הקבר בירושלים קיימת אבן אומפאלוס.

הנוסע ארקולף מתאר בספרו "De Locis Sanctis" כי יש עמוד באמצע ירושלים מצפון למקומות הקדושים המציין את טבור הארץ.

• 
  האומפאלוס בדלפי
• 
  אומפלוס בצ'יאנג ראי, תאילנד
• 
  אבן אומפאלוס בכנסיית הקבר בירושלים
• 
  אבן השתייה בכיפת הסלע על הר הבית בירושלים

מדיה וקבצים בנושא אומפאלוס בוויקישיתוף

• עפר לבנה-כפרי, ירושלים - 'טבור הארץ' במסורת האסלאם, כתב העת קתדרה

ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.