אוולין דה מורגן (באנגלית: Evelyn De Morgan; 30 באוגוסט 1855 – 2 במאי 1919) הייתה ציירת אנגליה מתקופת האחווה הפרה-רפאליטית.
ביוגרפיה
נולדה בשם מרי אוולין פיקרינג בשנת 1855 בלונדון[1] למשפחה מן המעמד הגבוה. מצד אביה כללה המשפחה פוליטיקאים ובעלי אדמות[2], מצד אימה, הייתה מקורבת לאמן הפרה-רפאליטי ג'ון רודם ספנסר סטנהופ[3].
בזכות מעמדה המשפחתי זכתה אוולין לרכוש השכלה בתחום האמנות מה שהיה לא שגרתי לנשים באותה עת[3]. אוולין קיבלה חינוך ביתי על ידי מורים פרטיים, בהתאם למסורת חינוך ילדים במשפחות מן המעמד הגבוה והבינוני בתקופה. היא התחנכה יחד עם אחיה וכך זכתה לקבל שיעורים בשפות שונות ובהן לטינית, יוונית, צרפתית, גרמנית ואיטלקית, לצד שיעורים בספרות קלאסית, מדעים ומיתולוגיה שלא היו נגישים לילדות ונערות באותן שנים. כמו כן, החינוך שקיבלה כלל שיעורי דת שהועברו על ידי כמרים.
אף על פי שאמה גדלה במשפחת אמנים, היא עצמה החזיקה בדעות שמרניות לגבי האפשרות שבתה תרכוש השכלה באמנות. אחותה הצעירה של אוולין, וילהלמינה סטירלינג, כתבה כי הוריה התנגדו לרצונה של אוולין להיות אמנית, וכן כי אימן ביקשה מן המורים הפרטיים לאמנות שלימדו את אוולין לומר לה כי אינה מוכשרת, מתוך תקווה שכך תוותר הילדה על חלומה לעסוק באמנות[2].
בשנת 1872 למדה במשך מספר חודשים בבית הספר של דרום קנזינגטון ללימודי אמנות. עם זאת, שאיפותיה היצירתיות לא תאמו להשקפות המסורתיות של בית הספר ולהשקפות המוסד החינוכי אודות מקומה של האישה בעולם האמנות. בשנה שלאחר מכן נרשמה ללימודים בבית הספר סלייד, והייתה לאחת הנשים הראשונות שנרשמו לבית הספר. היא הצטיינה בלימודיה בבית הספר סלייד וזכתה במספר פרסים על ציוריה, וכן זכתה במלגה בגובה 50 פאונד לשנה[2].
בתקופה זו החלה להשתמש בשמה האמצעי, אוולין, ולא בשמה הראשון, מרי, מכיוון שהשם אוולין נחשב באותה עת שם יוניסקס, החלה אוולין לחתום על יצירותיה בשם זה כדי להבטיח שהביקורת שתקבל עליהן תתבסס על איכות היצירה ולא על שיקולים מגדריים.
יצירתה
הקריירה האמנותית של דה מורגן נמשכה כ-44 שנים, במהלכן השלימה מעל 100 ציורים וכן מספר פסלים ורישומים[4].
יצירתה של דה מורגן מתאפיינת בצבעוניות עשירה, שימוש באלגוריות ונוכחות של דמויות נשיות דומיננטיות[5]. בדומה לאמנים אחרים בתנועה הפרה רפאליטית, ברבות מיצירותיה של דה מורגן קיים שימוש באלמנטים מן הספרות ומתוך מיתוסים ואגדות עם. היא נהגה לעשות שימוש בדמויות נשים כדי לבטא מושגים כגון אהבה ותקווה[6]. בעבודתה של דה מורגן ניכרת אמירה אודות תפקידי מגדר ומעמד האישה. גוף האישה בציורים מביע אפשרות למהפכה חברתית ורוחנית דרך יציאה לחופשי מן הכבלים המגבילים אותה[4].
בתחילת דרכה המקצועית התכתבה יצירתה עם ערכי התנועה האסתטית, שהדגישה את חשיבות היופי על פני הנרטיב ביצירה והרעיון של 'אמנות לשם אמנות'. בחירה זו תרמה להצלחתה המסחרית של דה מורגן[7].
הציור הראשון אותו הציגה בתערוכה היה "הקדושה קתרין מאלכסנדריה", בשנת 1876 בגלריית דאדלי. בשנת 1877, כשהיא בת 21 בלבד, היא הוזמנה להשתתף בתערוכה הראשונה בגלריית גרוסבנור בלונדון, שם הציגה ומכרה את היצירה "אריאדנה בנקסוס"[4]. היא המשיכה להציג בגלריה זו עד שנת 1888.
מרבית ציוריה הוצגו בחדרים הגדולים והיוקרתיים יותר של הגלריה, וזאת לעומת ציורי צבעי המים של אמניות אחרות שהתקבלו לגלריה, שבדרך כלל הוצגו בחדרים הצדדיים יותר. ציוריה של דה מורגן נבדלו ממרבית יצירותיהן של הנשים בגלריית גרוסבנור בהיותן ציורי שמן ולא ציורי מים (שנחשבו מדיום 'מתאים יותר' לנשים בתקופה).
יצירותיה בתחילת דרכה הוצגו גם בגלריות נוספות ובהן גלריית ווקר לאמנות בליברפול, במכון המלכותי לציירים בצבעי מים בלונדון והמכון לציירים בצבעי שמן.
דה מורגן זכתה לביקורות חיוביות מצד מבקרי אמנות בתקופתה[8] אם כי, בדומה לנשים אמניות אחרות באותה עת, מבקרים רבים התייחסו אליה כאל חקיינית של אמנים פרה רפאליטים אחרים, או כמושפעת מיצירותיהם באופן חסר מקוריות[4].
היא הצליחה להתפרנס מיצירתה, בין היתר דרך מכירת ציורים לפטרונים, חברי פרלמנט ואנשי תעשייה. הצלחתה הכלכלית של דה מורגן תרמה גם לחירות היצירתית שלה ולאפשרות שלה לבחור את נושאי יצירתה ולבטא את עצמה בחופשיות רבה יחסית ליוצרות אחרות בנות תקופתה[6].
בחירתה לצייר דמויות נשים חזקות מן המיתולוגיה נבעה בין היתר מתפיסותיה הפמיניסטיות והאנטי מלחמתיות, לצד העניין שלה בספיריטואליזם. הנשים בציוריה מתמודדות לא אחת עם מכשולים וחסמים פיזיים ומתגברות עליהם בכוחותיהן הרוחניים[9]. בציוריה היא מבטאת גם את הרעיות הספיריטואליסטי של התפתחות רוחנית לאחר המוות. המוות ומושג המרטיר מוצגים ביצירה ככלים לאמניסיפציה של הנשים, כאשר הישרדות הרוח מבטאת את חוזקן והתגברותן על מכשולים ומצוקות[5].
יצירותיה מתקופת מלחמת העולם הראשונה ומלחמת הבורים מביאות לידי ביטוי ערכים פציפיסטיים שבהם האמינה דה מורגן[6].
גלריה
-
לילה ושינה, 1878
-
מלאך המוות, 1881
-
אריאדנה בנקסוס, 1877
-
קצב הסתיו, 1905
|
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Delia Gaze (ע), Concise Dictionary of Women Artists, Routledge, 2001
- ^ 1 2 3 Evelyn De Morgan (1855 – 1919), De Morgan Collection
- ^ 1 2 Evelyn De Morgan, Watts Gallery
- ^ 1 2 3 4 Elise Lawton Smith, Evelyn Pickering De Morgan and the Allegorical Body, Fairleigh Dickinson University Press, 2002
- ^ 1 2 Lois Jane Drawmer, The impact of science and spiritualism on the works of Evelyn De Morgan 1870-1919, Buckinghamshire Chiltems University College
- ^ 1 2 3 Evelyn De Morgan, Pre Raphaelite Sisterhood
- ^ Evelyn De Morgan (1855-1919), Christies, 2020
- ^ Kathryn Hughes, More than tragic muses: female pre-Raphaelite artists finally take flight, The Guardian
- ^ Mary Evelyn Pickering De Morgan, Hickory Museum of Art, 2017
.svg){kind=logo}
