גל החל להתאמן כבר בגיל צעיר במסגרת אגודת הפועל תל אביב, והתחרה במפרשיות מדגם 420, המקובל בגילאי נוער, יחד עם קליגר. ב-1996 זכו השניים באליפות אירופה לנוער, ובמקום השני באליפות העולם. הם המשיכו להתחרות יחדיו בדגם 470, וגם בו הגיעו להישגים: אליפות אירופה לנוער ב-1998 ו-1999, מקום שני באליפות העולם לנוער ב-1999 ובמקום הראשון באליפות העולם לנוער בשנת 2000. באותה שנה התמודדו לראשונה גם באליפות העולם לבוגרים, והגיעו למקום השמיני.
בעשור הראשון של המאה ה-21, המשיכו להתבלט בתחרויות השונות. בשנת 2001 זכו במדליית הכסף באליפות אירופה שנערכה באירלנד. שנה לאחר מכן זכו במקום הרביעי באליפות העולם בקליארי, ובאליפות אירופה הגיעו למקום השמיני. בשנת 2003 זכו במקום החמישי באליפות העולם בקדיס, אך הגיעו רק למקום ה-33 באליפות אירופה.
באולימפיאדת אתונה סיימו במקום ה-13, המאכזב מבחינתם, אך לאחר מכן שבו והגיעו להישגים בזירה הבינלאומית: מדליית כסף באליפות אירופה ב-2005, מדליות ארד באליפויות העולם שנערכו ב-2006 וב-2008, ומקום רביעי בזו שנערכה ב-2007. באולימפיאדת בייג'ינג שוב השיגו תוצאה מאכזבת, כשסיימו במקום ה-14 בתחרות שנערכה בעיר צ'ינגדאו.
בשנת 2009 החליט גל על פרישה בשל הירידה בתגמול הכספי שקיבל מהוועד האולימפי בישראל. שותפו של גל, גידי קליגר, החל להתחרות ביחד עם בן-זוג חדש. מאז פרישתו עובד גל כמאמן שיט. בשנת 2013 מונה למאמן נבחרת השיט של סין.
בעבר הושעו מספר ספורטאים על שימוש בתרופה זו, שאסורה לספורטאים, כי השימוש בה יכול לשמש גם כהסוואה לשימוש בסטרואידים אנאבוליים. בסופו של דבר החליט איגוד השיט להסתפק בנזיפה בגל, ולאחר שאיגוד השיט הבינלאומי אישר את ההחלטה, הוא השתתף בכל זאת באולימפיאדה.[5]