אגם טובה (באינדונזית: Danau Toba) הוא אגם הלוע הגדול ביותר בעולם. האגם ממוקם בחלק הצפוני של האי האינדונזיסומטרה והוא האגם הגדול ביותר באינדונזיה והקלדרה הגדולה ביותר שנוצרה בתקופת הרביעון, בגודל של 35 על 100 ק"מ. האגם נמצא 904 מטרים מעל פני הים, והפסגה הגבוהה ביותר מתנשאת לגובה 2,157 מטרים מעל פני הים.[1][2]
רוב האנשים שחיים באזור אגם טובה הם בני שבט הבאטאק (Batak).
בשנת 2020 הוכר אגם טובה כגאופארק עולמי של אונסק"ו.[2]
גאולוגיה
אגם טובה נמצא בסביבה טקטונית של אזור הפחתה. הוא הקלדרה של הר געש שכבתי (סטרטו-וולקן) אשר נוצרה במהלך ארבע התפרצויות געשיות משמעותיות בתקופת הפלייסטוקן, שהחלו לפני כ-1.2 מיליון שנים.[1]
ההתפרצות יוצרת-האיגנימבריט האחרונה, שהתרחשה לפני כ-74,000 שנים, יצרה את הטוף הצעיר של טובה מפתחי געש בקצוות הצפון-מערבי והדרום-מזרחי של האגם הנוכחי. זו הייתה ההתפרצות הגדולה ביותר הידועה מתקופת הרביעון, אשר פלטה כ-3,800 קמ"ק של אפר געשי, שכיסה שטח של כ-40 מיליון קמ"ר לעומק של יותר מ-5 מ"מ, וכן 1,500 קמ"ק של משקעי זרם פירוקלסטי.[1]
התרוממות חוזרת לאחר ההתפרצות יצרה את האי סאמוסיר (Samosir) וחצי-האי אולואן (Uluan). התפרצויות נוספות לאחר מכן כוללות יצירת סדרה של כיפות לבה, צמיחת הר הגעש פוסוקבוקיט (Pusukbukit) אשר פעילות גיאותרמית בו פולטת גזים חמים ואדים בשוליים הדרומיים של הקלדרה, ויצירת הר הגעש טנדוקבנואה (Tandukbenua) בקצה הצפון-מערבי ביותר של הקלדרה, שהיעדר הצמחייה עליו מצביע על כך שהוא עשוי להיות בן מאות שנים בלבד.[1]
הסלעים העיקריים באגם טובה הם דקיט, ריוליט, טרכיאנדזיט או טרכיאנדזיט בזלתי, אנדזיט או אנדזיט בזלתי.[1]
מגוון ביולוגי
המגוון הביולוגי בתוך אגם טובה כולל פיטופלנקטון, דגים, צמחייה מימית ואורגניזמים בינתיים (Benthic animals, יצורים החיים בקרקעית של מקווי מים). הצמחייה באגם כוללת צמחי מים טובלים כגון נהרונית, אלף עלה, קרנן, נאדיד, הידרילה ונאוונית, צמחי מים עולים כגון שושנת מים, וצמחי מים צפים כגון עדשת מים זעירה ויקינתון המים, סך הכל 14 מינים. ידועים 25 מיני פיטופלנקטון מ-3 מחלקות במימי האגם, מספר הנחשב לנמוך יחסית. מימי האגם נוטים להיות בוציים, חוליים וסלעיים - תנאים אידיאליים לרכיכות מים מתוקים. עם זאת, נמצאו באגם רק 6 מיני חלזונות וצדפות, אשר אחת מהן - Corbiculla tobae - אנדמית לאגם טובה. עם הנוכחות המופחתת של של הפיטופלנקטון והאורגניזמים הבינתיים, המשחקים תפקיד חשוב בשרשרת המזון, גם המגוון של מיני הדגים באגם טובה נמוך יחסית. מבין 14 מיני הדגים החיים באגם טובה, ביניהם קרפיון מצוי, אמנון מוזמביק, שפמנון מהלך, גורמי כחול, גורמי ענק, וגופי, רק מין אחד - Neolissochilus thienemanni (אנ') - אנדמי לאגם טובה ונחשב נדיר.[3]
האיום המרכזי על המגוון הביולוגי באגם טובה הוא זיהום המים הנגרם מפעילות אנושית כמו חקלאות, תעשייה ותיירות, אשר מוביל לירידה בכמות ובמגוון של פיטופלנקטון ובעלי חיים בינתיים, שהם מקורות מזון חיוניים לדגים. בנוסף, דיג יתר והכנסת מינים פולשים מגבירים את התחרות עם מיני הדגים המקומיים ומקשים עליהם לשרוד ולהתרבות. שינויים אקלימיים ופיתוח עירוני בסביבה משפיעים גם הם על בתי הגידול הטבעיים ועל המערכת האקולוגית של האגם.[3]
תיירות
בשנת 2020 הוכר אגם טובה כגאופארק עולמי (אנ') של אונסק"ו, יחד עם 14 גאופארקים אחרים ברחבי העולם.[2] מועמדותו הוגשה לראשונה בשנת 2011, והוא נדחה פעמיים על ידי אונסק"ו ב-2014 וב-2017 עם הערות לשיפור, אך לאחר שיפור הסדרי הנגישות והגדלת מספר השירותים והאטרקציות בפארק, הוכר לבסוף בשנת 2020.[4]
אגם טובה הוא יעד תיירותי משמעותי באינדונזיה, ובשנת 2018 תרם 65% מסך הביקורים בתיירות במחוז סומטרה הצפונית[5]. בין האטרקציות באזור נמנים הכפר טומוק (Tomok), הידוע בקברי המלכים שבו, כפרים מסורתיים של בני באטאק (Batak) באי סמוסיר (Samosir) שבמרכז האגם, ומעיינות חמים בפנגורורן (Pangururan).[6]
פולקלור
אגדת עם מצפון סומטרה מתארת כך את יצירת אגם טובה:
טובה היה אדם חרוץ. באחד הימים הלך לדוג, ולאחר זמן רב שלא תפס אף דג, העלה בחכתו דג זהב גדול. טובה לקח את הדג לביתו וכשרצה לבשלו הפך פתאום הדג לאישה יפהפיה. טובה התאהב בה וביקש ממנה להיות אישתו, והיא הסכימה בתנאי אחד - שלעולם לא יחקור על חייה הקודמים. טובה הסכים. הם נישאו ובורכו בבן בשם סאמוסיר. לאחר שנים, כשגדל הילד והפך שובב למדי, שלחה אותו אימו להביא אוכל לאביו שעבד בשדות אך בדרך הוא נהיה רעב ואכל את האוכל בעצמו. כשהגיע לשדה ואמר זאת לאביו הרעב והעייף, כעס עליו האב וקילל אותו עד ששכח את הבטחתו ואמר לו שהוא בן של דג. סאמוסיר המופתע רץ בחזרה לאימו ושאל האם זו האמת. האישה התעצבה על שבעלה הפר את הבטחתו והחליטה להפוך שוב לדג. היא ביקשה מסאמוסיר לרוץ במעלה הגבעה, ולפתע מים החלו לזרום והציפו את האזור עד שהפף לאגם. עד היום נקרא האגם טובה, ובמרכזו ישנו אי קטן בשם סאמוסיר.
— אגדת עם אינדונזית, מתוך: Folklores As English Teaching Media For The Young Learners / Honest Ummi Kaltsum
על-פי הונסט אומי קאלטסום (Honest Ummi Kaltsum), מרצה באוניברסיטת מוחמדיה בסורקרטה, אינדונזיה, האגדה משקפת את הערכים והפילוסופיה של הקהילות המקומיות: ערכי מוסר אישיים כגון יושרה וכבוד, עבודה קשה, קיום הבטחות וזהירות בפעולה.[7]
