לאחר שסייע קיגי לבחירתו של יוליוס השני, גמל לו האפיפיור הנבחר בהתירו להוסיף לשלט האצולה המשפחתי של קיגי (שש גבעות ומעליהן כוכב) את סמל משפחתו של האפיפיור, דלה רוברה (עץ האלון), ובמינויו לשר האוצר של מדינת האפיפיור. ב-1511 יצא קיגי מטעם האפיפיור לשאת ולתת (ולרכוש) את תמיכת הרפובליקה של ונציה במלחמת ליגת קמברה. הוא הצליח להתמיד במשרתו גם בשירותו של האפיפיור הבא, לאו העשירי מבית מדיצ'י.
אחד משיתופי הפעולה הנודעים והמרהיבים שלו עם הצייר רפאל היה עיטורה של קפלת קיגי בכנסיית סנטה מריה דל פופולו, שם גם נמצא קברו.
חייו האישיים
קיגי חי עם אשתו, מרגריטה סָרָצ'יני (Margherita Saracini), עד מותה ללא ילדים בשנת 1508. לאחר מותה ניהל מערכת יחסים עם קורטיזנה מפורסמת ביופייה בשם "אימפריה", שילדה לו בת בלתי חוקית בשם לוקרֶציָה. במקביל חיזר, ללא הצלחה, אחר מרגריטה גונזגה, בתו של פרנצ'סקו השני גונזגה, מרקיז מנטובה. אימפריה נפטרה ב-1511 ובאותה שנה, בעת מסע עסקים בוונציה, פגש קיגי צעירה נאה בשם פרנצ'סקה אורדסקי (Francesca Ordeaschi) עמה חי כפילגשו, עד שנישא לה כדין בסוף ימיו, תוך שהוא מותיר לה את הונו בצוואה.[3]
קיגי נהנה להפגין את עושרו במשתאות מפוארים שאליהם הזמין את כל שמנה וסולתה של רומא, כולל אמנים, משוררים, אנשי אצולה וממון, קרדינלים ואף האפיפיור לאו העשירי עצמו. במספר אירועים מתועדת השלכת כלי ההגשה, כולם מכסף וזהב, מבעד לחלונות אל נהר הטיבר בסיום הארוחה, כפעולה הפגנתית (הכלים נאספו מיד באמצעות רשתות).[3][4]
בתרבות
אוגוסטינו קיגי מופיע בספרו של דן בראון 'מלאכים ושדים', כאשר הקפלה בו הוא קבור משמשת זירת הרצח של אחד הקרדינלים. בתמונה בערך זה ניתן להבחין בפירמידות שמציין בראון בספרו, ובפרטים נוספים.
לקריאה נוספת
Felix Gilbert, The Pope, His Banker, and Venice, Harvard University Press, 1991 ISBN 978-0674689763
_(34029492720).jpg)
.svg)
