PROFILPELAJAR.COM

אברשאים
	Madhuca longifolia בהודו
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו־פסיגיים
סדרה:	אברשאים
שם מדעי
	Ericales; ‏ברכטולד ופרסל, 1820

אברשאים (שם מדעי: Ericales Bercht. & J. Presl) היא סדרה גדולה ורבגונית של צמחים במחלקת הדו־פסיגיים הכוללת 22 משפחות כ־377 סוגים וכ־15,000 מינים^[1]^[2]. בין נציגי הסדרה ניתן למצוא צורות חיים רבות, הן עצים ושיחים והן צמחים עשבוניים ומטפסים. לצד צמחים אוטופיטיים רגילים הסדרה כוללת צמחים מיקוטרופיים נטולי כלורופיל כמו Sarcodes sanguinea, וצמחים טורפים כמו הסוג Sarracenia.

מיקוריזה היא אחד ממאפייני האברשאים. קיום סימביוטי עם פטריות שורשים נפוץ למדי בקרב הסדרה, וישנם אף שלושה סוגי מיקוריזה הבלעדיים לאברשאים (Ericoid, arbutoid and monotropoid mycorrhiza). כמו כן, במספר משפחות ניכרת היכולת לאגירה מוגברת של אלומיניום בתוך הרקמות.

תפוצת הסדרה היא כלל־עולמית. אזורי תפוצה של משפחות בודדות מגוונים מאוד – בעוד שמשפחות אחדות מוגבלות לאזורים טרופיים, האחרות מתקיימות באזורים קרים. סך מניין המינים בסדרה הוא מעל 8,000. משפחת האברשיים (Ericaceae) היא הגדולה בסדרה, המונה 121 עד 126 סוגים וכ־5,500 מינים^[3]^[4]. עם מספר מינים הנע בין 2,000 ל־4,000, בהתאם להערכות שונות. בארץ ישראל ייצוג האברשאים מוגבל מאוד, ומונה עשרה מינים בלבד המפוזרים בין שלוש משפחות.

חשיבות כלכלית

הצמח החשוב והמוכר ביותר בסדרה הוא התה השחור (Camellia sinensis (L.) Kuntze) ממשפחת התה. פירות המאכל המצויים בסדרה כוללים קיווי (Actinidia chinensis var. deliciosa (A.Chev.) A.Chev.), אפרסמון (Diospyros) ומספר פירות טרופיים.

רבים מנציגי הסדרה הם בעלי פרחים יפים, וגדלים בתרבות כצמחי נוי.

משפחות

סדרת האברשאים כוללת על־פי המיון המודרני את 22 המשפחות הבאות^[1]:

Actinidiaceae (אקטינידיים) - המשפחה כוללת 3 סוגים וכ-450 מינים. התפוצה הטבעית משתרעת מההימלאיה ועד המזרח הרחוק של רוסיה ומלזיה, סין, אסיה הטרופית והסובטרופית, וכן ממקסיקו ועד דרום אמריקה הטרופית.
Balsaminaceae (בושמתיים) - המשפחה כוללת שני סוגים עיקריים: האחד, Hydrocera – סוג זה כולל מין אחד בלבד, שתפוצתו הטבעית משתרעת מהאי היינאן שבסין ועד לאסיה הטרופית. השני, בושמת (Impatiens) – זהו סוג גדול בהרבה, הכולל כ-1,120 מינים. תפוצתו הטבעית של הסוג הזה משתרעת על פני העולם הישן (אירופה, אסיה ואפריקה), וכן על צפון ומרכז אמריקה. בנוסף, מינים מסוימים של בושמת התפשטו גם למזרח אוסטרליה ולאמריקה הדרומית. בושמת היא סוג רב-גוני ביותר, וכולל צמחים הנפוצים במגוון רחב של אזורי אקלים וסביבות גידול^[5].
Clethraceae - (קלטריים) - המשפחה כוללת 2 סוגים וכ-99 מינים. התפוצה הטבעית של הסוג הזה משתרעת על פני דרום אמריקה הצפונית עד דרום אמריקה, קארונזיה (קבוצת איים בצפון האוקיינוס האטלנטי), וכן באסיה הטרופית והסובטרופית.
Cyrillaceae - המשפחה כוללת 2 סוגים וכ-11 מינים. התפוצה הטבעית מדרום-מזרח ומרכז דרום ארצות הברית ועד אמריקה הטרופית.
Diapensiaceae - המשפחה כוללת 6 סוגים וכ-19 מינים. באופן כללי, המשפחה נפוצה במגוון אזורים גאוגרפיים, הכוללים את תת-הארקטי, מזרח ההימלאיה, סין, וייטנאם, יפן, וארצות הברית, במיוחד באזורי האקלים הממוזג והטרופי.
Ebenaceae (אפרסמוניים) - המשפחה כוללת 3 סוגים ו-803 מתוכם 779 מינים שייכים לסוג אפרסמון (Diospyros). המשפחה נפוצה במרבית ארצות העולם.
Ericaceae (אברשיים) - המשפחה כוללת 121 סוגים ו-3,550 מינים.
Fouquieriaceae
Lecythidaceae (לציתידיים)
Marcgraviaceae
Mitrastemonaceae
Pentaphylacaceae
Polemoniaceae (שלהביים) -
Primulaceae (רקפתיים) - המשפחה כוללת 56 סוגים וכ- 3,395 מתוכם 5 סוגים בישראל ותשעה מינים בלבד.
Roridulaceae
Sapotaceae (ספוטיים) - [1], ביניהם קניסטל
Sarraceniaceae (נבליתיים) - ביניהם הדרלינגטוניה
Sladeniaceae
Styracaceae (לבניים)
Symplocaceae
Tetrameristaceae
Theaceae (תה)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אברשאים בוויקישיתוף

אברשאים, באתר ITIS (באנגלית)
אברשאים, באתר NCBI (באנגלית)
אברשאים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
אברשאים, באתר Tropicos (באנגלית)
אברשאים, באתר GBIF (באנגלית)
אברשאים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ ¹ ² Ericales Bercht. & J. Presl, 'WFO (2022): Ericales Bercht. & J. Presl. Published on the Internet
^ Ericales Bercht. & J. Presl, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, ‏12-2023
^ .Ericaceae Juss, 'WFO (2022): World Flora Online. Published on the Internet;
^ Ericaceae Durande, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
^ Impatiens Riv. ex L., POWO plants of the World Online. Published on the Internet