"אברורה" הייתה אחת משלוש סיירות מדגם "דיאנה", שנבנו בסנקט פטרבורג לשירות במזרח הרחוק (באוקיינוס השקט). האונייה השתייכה לשייטת האוקיינוס השקט מספר 2, שהוקמה בעיקר מאוניות ששרתו קודם בצי הים הבלטי, ונשלחו מן הים הבלטי אל האוקיינוס השקט תחת פיקודו של אדמירל זינובי רוז'סטבנסקי. בתקרית דּוֹגֶר בֶּנְק (אנ'), שארעה בראשיתה של אותה הפלגה היסטורית, ניזוקה "אברורה" קלות מאש ידידותית.
"אברורה", בפיקודו של קפיטן וסבולוד יגורייב, השתתפה ב-27 במאי וב-28 במאי 1905 בקרב צושימה. היא הצליחה להיחלץ מן הקרב ללא פגיעות חמורות, ויחד עם שתי סיירות נוספות הגיעה אל מנילה הנייטרלית, שם הוחזקה במשמורת.
ב-1906 שבה "אברורה" אל הים הבלטי ושרתה כאוניית אימונים לצוערי הצי. בין 1906 ל-1912 ביקרה במספר ארצות, ובנובמבר 1911 פקדה את נמל בנגקוק והשתתפה בחגיגות הכתרתו של מלך תאילנד. ב-1908 נטלה הסיירת חלק, יחד עם אוניותיהן של מדינות אחרות, בפעולות להצלת נפגעי רעידת האדמה במסינה.
מהפכת אוקטובר
במלחמת העולם הראשונה פעלה האנייה בים הבלטי. ב-1915 הוחלפו תותחיה לתותחים בקוטר 6 אינץ' (152 מ"מ), ובסוף 1916 הועברה אל פטרוגרד (כיום סנקט פטרבורג) לשיפוץ כללי. בעיר נשבה רוח מהפכה, וחלק מאנשי הצוות נטלו חלק במהפכת פברואר 1917. באונייה הוקמה ועדה מהפכנית, שבחרה באלכסנדר בלישב למפקד האונייה, ורוב אנשי הצוות חברו לבולשביקים. ב-25 באוקטובר1917 ירו אנשי הצוות של האונייה פגז סרק מתותח החרטום שלה, שנתן את האות להתקפה על ארמון החורף, מקום מושבה של הממשלה הזמנית, ולתפיסת השלטון ברוסיה על ידי הבולשביקים.
מלחמת העולם השנייה
ב-1922 הוחזרה "אברורה" לשירות כאוניית אימונים. במהלך מלחמת העולם השנייה פורקו תותחיה והועברו אל הצבא להגנת לנינגרד (כיום סנקט פטרבורג). האונייה עצמה עגנה בנמל אורניינבאום, חשופה להפגזות והפצצות בלתי פוסקות, וב-30 בספטמבר 1941 ניזוקה בהפצצה אווירית גרמנית וטבעה בנמל.
לאחר המלחמה, ב-1945, נמשתה האונייה ותוקנה, כדי שתשמש אנדרטה למהפכה הסוציאליסטית הגדולה. היא עוגנה עגינת קבע בנהר נייבה העובר בלנינגרד, וב-1957 נפתחה למבקרים. בשנים 1984–1987 שופצה האונייה שנית, לרגל החגיגות לציון 70 שנים למהפכה. לוחות התחתית הוחלפו כולם, והותקנו בה ארובות ותרנים חדשים. מ-1956 ועד היום ביקרו באוניית המוזיאון למעלה מ-28 מיליון איש.
בשנות ה-70 של המאה ה-20 האונייה הגיעה למצב מכני קשה מאוד ונצטרכה לשיפוץ. לאחר בדיקות ובדיקת חלופות שונות באוגוסט 1984 החל שיפוץ האונייה שהסתיים בשנת 1987 והיא חזרה למקום עגינתה הקבוע בצד של פטרוגרד.
בשנת 2010 הוחלט על ביצוע שיפוץ מחודש במספנות קרונשטדט, שנמשך עד שנת 2016. היא הושבה למקום עגינתה בצד של פטרוגרד, ב-16 ביולי 2016.