|
אברהם דב אוירבך (טבריה)
הרב אברהם דב אוירבך (כ"ו בטבת ה'תרצ"ה, 1 בינואר 1935 – א' באלול תשפ"א, 9 באוגוסט 2021) היה אב"ד בעיר טבריה.
תולדותיו
נולד בשכונת שערי חסד בירושלים, לרב שלמה זלמן אוירבך ולחיה רבקה לבית רוחמקין.[1] למד בישיבת עץ חיים והחל משנת תשי"ב בישיבת סלבודקה בבני ברק. בא' באלול תשט"ז (1956) נישא ליפה מרים, בתו של הרב אשר זאב ורנר, אב"ד טבריה וחסיד סלונים.[2][3] לאחר נישואיו התגורר בירושלים ולמד בכולל של הרב רפאל רייכמן.[4]
בשנת תשי"ח (1958) לאחר פטירת חותנו, נבחר הרב אוירבך לכהן תחתיו.[5] המינוי נעשה על דעת משרד הדתות ואושר בידי הרבנות הראשית.[6] בשנת תשכ"ה (1965) סיים בהצטיינות את מבחני הדיינות של הרבנות הראשית.[7][8] בשנת ה'תשכ"ו החל לשמש כר"מ בישיבה הספרדית "רבי מאיר בעל הנס" בטבריה.[9] בשנת ה'תשל"ח (1978) נסמך לדיינות בידי הרבנות הראשית.[10]
לרב אוירבך, אשר כונה לעיתים "רבה של טבריה"[11] אולם לא שימש כרבה הרשמי של העיר,[12] אך בפועל הייתה לו השפעה רבה על חיי הדת בעיר,[13] ורבנים מאזור הצפון נהגו לפנות אליו בשאלות הלכתיות סבוכות.
בתי מלון בטבריה שתחת השגחת הרב אוירבך, מקובלים על חלקים מהציבור החרדי על אף שאין להם תעודת כשרות של בד"ץ אלא כשרות מקומית בלבד. גם מערך כשרות בתחום השחיטה[14] מקובל על חוגים מסוימים בציבור החרדי. בשנת השמיטה תשנ"ד שימש כאב בית הדין של אוצר הארץ של חברת תנובה, ועמו הרב יעקב אריאל והרב בנימין אדלר.[15]
הרב אוירבך נפטר ביום א' באלול ה'תשפ"א (9 באוגוסט 2021) לאחר שסבל מדלקת ריאות,[16] ונקבר בבית העלמין הישן בטבריה.
לאחר פטירתו הקימו תלמידיו ומקורביו כולל לזכרו בשם "זכרון אברהם דב".[דרוש מקור]
משפחתו
אשתו, הרבנית מרים (נפטרה תשפ"ג–2022), ניהלה בית ספר מקצועי לבנות תחת בית יעקב.[17]
כתביו
- פתחי אברהם – ליקוטים מכתביו על המועדים, סוגיות הש"ס והתורה, יצאו לאור בהוצאת בית הכנסת המרכזי בטבריה. עד כה נדפסו במסגרת הסדרה שמונה כרכים: הגדה של פסח (תשע"ה; מהדורה חדשה בתשפ"ב), חנוכה ופורים (תשע"ו), ראש השנה־יום הכפורים (תשע"ו), ברכות־זרעים־מועד (תשע"ז), מועדים (תשע"ח), בראשית־שמות (תשע"ח), ויקרא־במדבר־דברים (תשע"ח), נשים־נזיקין (תשע"ט).
- שו"ת הגראד"א – תשובות הגאון הרב אברהם דב אוירבך – בשנת תשע"ה הוציא לאור הרב שלמה אבינר את הספר, המכיל כמאתיים תשובות לשאלות ששאל אותו הרב אבינר בין השנים תשל"א-תשמ"א, כאשר שימש הרב אבינר כרב של קיבוץ לביא ואחר כך של מושב קשת. כן נוספו שמועות של הרב אוירבך על גדולי ישראל המלוקטות מספרים.
- מאמרים של הרב אברהם דב אויערבך, באתר ספריית אסיף
הערות שוליים
- ^ א. חפץ, מרומם מעל כל חשבונות – שיחה עמו על אביו, מוסף שבת של העיתון יתד נאמן, עמ' 6–13.
- ^ הרבנים רפאל קוק ומאיר ועקנין, ברכה לרגל נישואי משפחות אוירבך-ורנר, שערים, 8 באוגוסט 1956
- ^ מסיבת חג בסוכת רבינו שליט"א בטבריה, שערים, 1 באוקטובר 1956
- ^ הרבנים זלמן רייכמן ורפאל רייכמן, ברכה לרגל מינוי הרב אוירבך, הצופה, 23 במאי 1958; ריאיון עם הרב דב אייכנשטיין, מוסף שבת של העיתון יתד נאמן, חוקת תשע"ו, עמ' 18
- ^ אבל הגרא"ז ורנר זצ"ל, שערים, 7 בינואר 1958; בית המדרש עטרת שלמה, ברכה לרגל מינויו, שערים, שערים, 23 במאי 1958
- ^ קול תורה [יב, ח], אייר תשי"ח, עמ' 2; מכתב הרבנות הראשית לטבריה, חברת אג"ד הורסת את השבת בטבריה, שערים, 8 ביולי 1959.
- ^ ראו: הרב הראשי לישראל - שלמה גורן - תיק בעניין ישיבת המועצה מי"ג בכסלו תשל"ה וכל ההשלכות, מסמך באתר ארכיון המדינה, לדוגמה עמ' 81.
- ^ נפתלי קראוס, יש דין – אין דיינים, מעריב, 25 ביולי 1975
- ^ לשכת הרבנים הראשיים עוזיאל וניסים - בתי דין ודיינים, באתר ארכיון המדינה, עמ' 134
- ^ הסמכה לדיינות, באתר ארכיון המדינה, עמ' 50
- ^ תמונות: רבה של טבריה עם האדמו"ר מבעלזא, אתר חרדים
- ^ מאבק על מינוי רב ראשי בטבריה, מעריב, 13 באוגוסט 1971; הבחירות בטבריה לרב אשכנזי ראשי – בסוף החודש, מעריב, 16 באוגוסט 1971; מאיר הראובני, הרב קוק - מועמד יחיד לרב ראשי בטבריה, מעריב, 23 באוגוסט 1971
- ^ הרב קילל והזהיר - בית ספר המריבה נותר מיותם
- ^ גיד הנשה בעופות? מסתבר שכן, אתר חב"ד און ליין
- ^ הרב זאב ויטמן, לקראת שמיטה ממלכתית במדינת ישראל, אלון שבות תש"ס, עמ' 215.
- ^ יעקב אבוביץ, ברוך דיין האמת: הגאון רבי אברהם דב אויערבך זצ"ל, רב העיר טבריה, באתר JDN, 9/8/2021
- ^ 'בתנועת בית יעקב', בית יעקב [ו,ה] 69, שבט תשכ"ה, עמ' 31.
|
|
