אֵאוּמֵנֶס (ביוונית: Εὐμένης, 361 לערך - 316 לפנה"ס) היה מזכירו של אלכסנדר הגדול ואחת מהדמויות המשמעותיות במלחמות הדיאדוכים אחרי מות אלכסנדר.
ביוגרפיה
שנותיו הראשונות
מוצאו של אאומנס בעיר קרדיה (בחצי-האי גליפולי). בגיל צעיר הרשים את פיליפוס השני, מלך מוקדון, כשזה ביקר בעיר, וצורף על ידיו לחצר המוקדונית כמזכיר. בחצר המלך אלכסנדר השלישי ממוקדון ("אלכסנדר הגדול") היה אאומנס ל"סופר הראשי". במהלך מסעו של אלכסנדר בהודו קיבל אאומנס לראשונה פיקוד צבאי, ולאחר מות הפאיסטיון ב-324 קיבל אאומנס פיקוד גבוה בחיל הפרשים הכבדים הטיירוי ("רעי המלך"). עדות נוספת למעמדו הגבוה של אאומנס בחצר אלכסנדר היא שידוכו לברסינה בת ארטבזוס, שאחותה (גם שמה ברסינה) הייתה פילגשו של אלכסנדר ואף ילדה לו בן.[1]
נאמנו של פרדיקס
לאחר מות אלכסנדר הסתפח אאומנס לסיעתו של פרדיקס, וייתכן שאף זייף לבקשתו ולתועלתו של פטרונו החדש את היומנים המלכותיים.[2] בתמורה לתמיכתו קיבל אאומנס מפרדיקס את האחשדרפנות של קפדוקיה, בתוספת חלק מן הצבא המלכותי (שנת 322). במסגרת תפקידו זה, ובהתאם לבריתו עם פרדיקס, הקדיש אאומנס את שארית חייו למאמץ לשמור על אחדותה של מלכות אלכסנדר, כנגד השאיפות הבדלניות והפרטניות של שאר הדיאדוכים.
בשנת 321 ניהל אאומנס מערכה מוצלחת נגד נאופטולמוס וקרטרוס, בה נהרג האחרון, מבכירי יורשיו של אלכסנדר. לאחר מותו של פרדיקס מידי חייליו במצרים נותר אאומנס בודד מול מאמציהם המשותפים של אנטיגונוס, אנטיפטרוס (ולאחר מותו קסנדרוס, בנו) ותלמי. בהסכם טריפרדיסוס (Partition of Triparadisus) בהמשך אותה שנה הוכרז כבוגד והוצא נגדו גזר-דין מוות. עקב מחסור במשאבים נאלץ אאומנס לפטר את רוב שׂכיריו ולשלח את רוב חייליו המוקדונים. הוא הסתגר במבצר נוֹרָה והדף בהצלחה את ניסיונותיו של אנטיגונוס להעלותו בחכה.
הדיאדוך היווני
לאחר מות אנטיפטרוס (319) נפתח בפני אאומנס חלון הזדמנויות חדש. לפני מותו הפתיע אנטיפטרוס בבחירת יורשו כעוצר המלכים, התעלם מאנטיגונוס בעל-בריתו, דילג על קסנדרוס בנו, ומינה את פוליפרכון, קצין ותיק ורב זכויות, אך אפור וחסר תומכים. משחברו אנטיגונוס וקסנדרוס לחטוף עבור האחרון את משׂרת העוצר, פנה פוליפרכון במצוקתו לאאומנס, ביקש ממנו את תמיכתו והציע לו בתמורה את הפיקוד על אסיה כולה (סטרטגוס של אסיה).
ברית זו חילצה את אאומנס מן המצר והביאה למהפך גמור במעמדו. ראשית, הוא זכה ללגיטימציה ניכרת בזכות חידוש יחסיו עם חצר המלכות המוקדונית הרשמית. שנית, הועמד לרשותו אוצר מדינה שהיה שמור בקואינדה (Κὐινδα) שבקיליקיה. שלישית, הוא קיבל לפיקודו את הארגירספידים (Argyraspides, αργυράσπιδες), יחידת העילית של חיל הרגלים המוקדוני.
לכל אורך הקריירה הצבאית שלו נתקל אאומנס ברגשות קנאה ושׂנאה מצד עמיתיו ופקודיו המוקדונים, ששׂטמו אותו על מוצאו היווני. כדי לקיים את פיקודו ולהוציאו לפועל ביעילות, נקט אאומנס את התחבולה הבאה:
הוא סיפר שנראה לו בחלום מראה מוזר ביותר, שאותו ראה לחובה לחלוק עם כולם ... שהרי בחלומו נראה לו אלכסנדר המלך בעודו בחיים, ערוך ומקושט בכל הדרו המלכותי, כשהוא מנהל את העניינים, מחלק פקודות להגמונים, ועוסק במרץ בכל עסקי המלוכה. "ולפיכך חושבני", אמר אאומנס, "שצריך להעמיד מתוך האוצר המלכותי כס מוזהב, ולאחר שנניח עליו את הדיאדמה, את שרביט המלכות, את הכתר ואת שאר סימני המלכות, כל ההגמונים יעלו לו מנחה עם בוקר, יתוועדו בסמוך לכס, ויקבלו את פקודותיהם בשמו של המלך, כאילו היה עדיין חי ועומד בראש ממלכתו הוא."
—
דיודורוס סיקולוס 18.60.4-6[3]
לאחר שביסס את מעמדו בראש "כסופי המגן" קיבץ אאומנס תומכים שונים מקרב האחשדרפנים, כדי להתנגד לניסיון ההשתלטות של אנטיגונוס על אסיה. המידע על מערכה זו, שהתנהלה באזורים ההרריים של איראן של ימינו, מועט ביותר. אאומנס זכה בהצלחה בקרב פַּראיטַקֶנֶה[4] בשנת 317. שנה לאחר מכן פגש שוב את אנטיגונוס בשׂדה הקרב, בגַבּיֵנֶה (Gabiene). אירוע המפתח בקרב זה היה נפילת מחנהו של אאומנס, ובכלל זה משפחותיהם ורכושם של "כסופי המגן", בידי יריביו. החיילים הוותיקים הסגירו את אאומנס לידי יריביו, והוא הוצא להורג.
לקריאה נוספת
סיפור חייו של אאומנס סופר על ידי פלוטרכוס איש כאירוניאה, שהקדיש לו ביוגרפיה שלמה (מקבילה לזו של סֵרטוֹריוּס). עם זאת, בדומה לרוב המכריע של הדיאדוכים, ההשפעה ארוכת-הטווח של אאומנס הייתה מזערית. מידע רב נוסף נמצא בספרים 18–19 של דיודורוס סיקולוס. ההנחה המקובלת היא שהמקור ששימש את שניהם הוא היירונימוס איש קרדיה (Hieronymus of Cardia), בן מולדתו של אאומנס.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ פלוטרכוס, אאומנס, 1
- ^ A.B.Bosowrth, Oxford Classical Dictionary 3rd ed. s.v. Eumenes #3
- ^ דיודורוס סיקולוס 18.60.4-6 (תרגום עברי: ד"ר אוֹרי אמיתי, אונ' חיפה).
- ^ על קרב פַּראיטַקֶנֶה: Paraetacene
